את לא באת. האמנם?
בתמונה שעל הקיר
פנייך היפות,
מבעד לשמשה קרן שמש חודרת
והביאה לי חיוכך,
על אדן החלון ציפור ניצבת
וציוצה כמנגינת קולך,
הפרחים בצנצנת מסרבים לנבול
בטרם תקטפי לקשט שיערך,
הכיסופים שבאוויר פורטים
מנגינת ערגה לכבודך
ואני, כה מצפה לבואך,
לצחוקך המאיר והשובב,
לגופך החלק והחם
ויודע כי הציפיה איננה לשווא.
09/08/05 © |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.