יונתן הקטן, הסיפור/ שיר המוכר, עכשיו כתסריט.

1. חוץ. שדרה עם עצים בצדדיה. יום                            
     

יונתן, בן 6, רץ בשדרה כשבידו תיק אוכל קטן. הוא לבוש בבגדים
ישנים ובלויים. במעלה השדרה הוא רואה ארבעה ילדים גדולים יותר
מכיתה ג' הולכים לקראתו. הוא נעצר מריצתו ומחפש מקום להסתתר
בו. הוא מחליט לטפס על העץ שלידו. ארבעת הילדים מבחינים בו
ומתחילים לרוץ אליו. הוא מגיע לצמרת העץ, מתיישב על ענף עבה,
ומניח את תיק האוכל לידו. ארבעת הילדים מגיעים לתחתית העץ
ומסתכלים עליו. הילד הגדול ביותר פונה אליו.

זאב
יונתן. יונתן מה אתה עושה על העץ?

הילדים מתחילים לצחוק. יונתן מחפש סביבו אחר התשובה. הוא מבחין
בקן ציפורים ובו ארבעה אפרוחים קטנים צייצניים.

יונתן
אני מחפש אפרוחים.

הילדים מתחילים שוב לצחוק.

זאב
תרד, תרד. יש לנו מתנה בשבילך.

יונתן
לא. אתם תיקחו לי את האוכל.

זאב
תרד או שנוריד אותך!

יונתן לא זז. זאב מסמן לחברים שלו ושני ילדים מתחילים לטפס על
העץ. יונתן מנסה להתכווץ על הענף, אבל אין לו לאן לברוח. אחד
הילדים מגיע אל קרסולו של יונתן ותופס בו. יונתן מנסה להרים את
רגלו, אך הילד גדול יותר וחזק יותר והוא מושך את רגלו. מכנסיו
של יונתן נתפסים בענף, הילד מושך חזק יותר ויונתן מאבד את
אחיזתו. הוא מתחיל ליפול, אך מכנסיו שנתפסו בעץ מחזיקים אותו,
בחיפושיו הנואשים אחר אחיזה הוא מכה בטעות בתיק האוכל שנופל
ומתרסק על הקרקע.

זאב
עזבו אותו, קיבלנו את מה שרצינו.

הילדים יורדים מהעץ ומשאירים את יונתן הקטן תלוי על העץ. הם
אוספים את הסנדוויצ'ים ואת תיק האוכל ובורחים משם בצחקוקים.
יונתן מתחיל לבכות, המכנסיים מתחילים להיקרע לאט, והוא מאבד
קצת גובה. עם כל קרע נוסף בכיו מתגבר. הוא מתפתל, מנסה למצוא
אחיזה בכל גפיו, ללא הצלחה. המכנסיים נכנעים לבסוף למשקלו
ונקרעים, ויונתן צונח אל האדמה. הוא נחבל בברכיו ובידיו. הוא
קם על רגליו הרועדות ומביט בחור הגדול שנפער במכנסיו ומתחיל
לבכות.

2. פנים. הבית של יונתן. יום.                                
           

יונתן נכנס הביתה. אביו מביט בו בהפתעה.


אבא
חזרת מוקדם.

לפני שהוא מספיק לסיים את המשפט הוא מבחין במצבו של יונתן
החבול, המלוכלך והבוכה. הוא ניגש אליו בדאגה אמיתית.

אבא
מה קרה, חמוד?

הוא מנקה את הלכלוך בטפיחות קלות על בגדיו של יונתן, מסובב
אותו ורואה את החור הגדול שבמכנסיים. פניו מאדימות, והטפיחות
הופכות למכות רציניות על ישבנו.

אבא
שוב טיפסת על העץ?! פעם הבאה שאתה שם תבדוק אם גדל שם כסף, כי
לי לא נשאר יותר כדי לקנות לך מכנסיים חדשים.

בכיו של יונתן מתגבר, המכות של אביו מתחזקות והופכות להיות
סטירות על פניו.

אבא
אין לך שום כבוד אלי. אתה חושב שאני קורע את התחת בעבודה
בשבילי?! זה רק בשבילך, ושיהיה לך מה ללבוש לגן, אבל אתה זורק
עלי זין! מחר אתה הולך ערום לגן, תעוף עכשיו לחדר שלך, אני לא
רוצה לראות ת'פנים שלך פה.

האב מפסיק את המכות. יונתן מנצל את ההפוגה ובורח מהבית.

3. חוץ. שדרה עם עצים. יום.                                  
           

יונתן רץ בכל כוחו, בוכה בהיסטריה. הוא מועד על אבן ונופל על
האדמה הקשה. הוא מיד קם מעיף מבט לאחור וממשיך לרוץ. הוא מגיע
אל העץ עליו טיפס בבוקר. הוא מסתכל אחורה לראות אם אביו רץ
אחריו. הוא מחליט לטפס אף שהוא לא רואה אף אחד מאחוריו. הוא
מתיישב על הענף עליו ישב, לידו קן הציפורים. הוא לא שולט
בדמעות שלו שפורצות בקילוחים. הוא מביט באפרוחים המצייצים בקן
ולפתע לופת אחד מהם ומטיח אותו בזעם על הקרקע הרחוקה. גולגולתו
הקטנה של האפרוח מתנפצת על אבן. יונתן מפסיק לבכות. הוא תופס
אפרוח שני וזורק אותו על גזע העץ, האפרוח מצייץ ציוץ אחד
ומשתתק. יונתן מתחיל לחייך. הוא לוקח את שני האפרוחים הנותרים
שמצייצים בקולי קולות ודופק אותם אחד בשני. הוא פותח את ידיו
וגוויותיהם של האפרוחים נושרים אל הקרקע, ליד אחיהם. הוא מסתכל
על הדם הנוזל על ידיו ומתחיל לצחוק צחוק מטורף בלתי נשלט.