|
קולות של תקווה פועמים בי עכשיו
וקוראים לי כעת לעזוב
ותבלי שלי התמלא בשלווה
אז לא רוצה שוב לעד עוד לחשוב
אורות של שמחה מלטפים בי כעת
לוחשים לי שנית לא לחזור
והעץ שמולי שנשרו כל עליו
מזכיר לי שמטלתי היא לבחור
אז אשקיף לעולם, אזכר בפלאיו
ואשקול בכובד ראש פסיעותיו
חברויות שקיימו ואנשים שחייכו
וליטוף מנחם בעתותיו
אמשיך לשור ולראות ולצפות בעולם
שחלקו הוא גם דם ומכות
רציחות שקיימו ואנשים שבכו
וצער וכאב ואניות
קולות של ברכה מנגנים בי עכשיו
מרוצים מבחירתי לעזוב
ותבלי שלי התרוקן מתקווה
עת נוסף לרשימה עוד מכאוב |
|
|
החיים הם כמו
טלויזיה:
אם נמאס ממשהו
אחד, מעבירים
לערוץ אחר.
כשלא שומעים
טוב- מגבירים את
הווליום,
ואם אין
טלוויזיה בבית,
אז פשוט מעבירים
את הזמן בנסיון
לחפש משמעות
עמוקה ונסתרת
בפתגמים מעין
אלה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.