[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








תליתי השמש על צווארך
שתהיי תולה על צווארי את אוהלך
המואר מקצה לקצה,
ואוכל לנטות בו
בשיכרון של דבש-
לא משגעון של קיץ
אלא מעופרת מיקסמך התמידי
המרעיש עולם לבי.

אם תתלי עלי גשם אהבתך
אבוא אל עפעפייך בצוף ונשיקות,
סהרורי כסתיו, מתפרע כחורף,
במבול של אהבה בימים
והמון לילות תשוקתיים
של ברקים צולפים
וזמר רעמים, שיכו כתוף בלבי
וירתיחו לבי.

אם תתלי קשת ברקיע חיי-
אשלח בך חץ מחציי
שיגע בלבך כסנונית ראשונה
לחן ולחשק שתביאי מירכייך
אל עולמי, הלום שכרון האהבה,
ואשתה שיקוייך עד תום
לתפארת הקיים בך, האחת,
המשוספת רוח אהבה שנתתי לך.


12/06/05 ©







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
רגע, אז הוא
מהרעים?




גברת גילדנהורן
צופה ב"כלבי
אשמורת".


תרומה לבמה




בבמה מאז 20/6/05 12:28
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ארבל הכרמלי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה