|
אני: כן, כן.
זוכר את הערבים הללו,
שעתיים לפני השינה.
יושב אצלך במשרד
ומגלגלים ניירות?
הוא: זוכר,
את הימים הללו,
איך אוכל לשכוח?
שיחות של שעה
יושב מולי וכותב.
אני: זוכר גם את הנסיעה ההיא?
הוא: בטח זוכר.
אני: זוכר איך נעלמת לשנה -
חזרת הפוך ולא מוכר.
וזהו,
סוג של השראה,
גם זה הוא.
נגמר.
נכתב בהשראת http://stage.co.il/Stories/494562
לטובת חבר ותיק |
|
שמעתי שהומואים
נהנים יותר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.