|
אני: כן, כן.
זוכר את הערבים הללו,
שעתיים לפני השינה.
יושב אצלך במשרד
ומגלגלים ניירות?
הוא: זוכר,
את הימים הללו,
איך אוכל לשכוח?
שיחות של שעה
יושב מולי וכותב.
אני: זוכר גם את הנסיעה ההיא?
הוא: בטח זוכר.
אני: זוכר איך נעלמת לשנה -
חזרת הפוך ולא מוכר.
וזהו,
סוג של השראה,
גם זה הוא.
נגמר.
נכתב בהשראת http://stage.co.il/Stories/494562
לטובת חבר ותיק |
|
|
1. כי אז הקללה
הנצחית לא תעליב
אותך בגרוש
2. כי תמיד אפשר
לבוא לאמא ולבקש
ממנה סודות
מקצועיים
3. כי אז אפשר
לא למחוא כפיים
כשכולם מוחאים
וזה לא יחדש
עליך כלום...
שטותניקית אחרי
חשיבה מעמיקה
למה זה טוב שאמא
שלך זונה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.