השמיים כבר התכהו ועדיין בוקר.
פיצוץ.
רסיס של אבן נופל ליד פרח אדום
העומד לבד בשדה עצום.
עלה כותרת אדום כדם נופל על סייח שזה עתה נוצר.
סוס שחור רץ באחו בין הוורדים שזה עתה פרחו
ורץ חזרה בתור העשב הגבוה,
נער שחום ויפה תואר על גבו.

צהרי היום והשמש קופחת,
אבל לא על ראשי.
אפילו מעונשי הבורא אפשר להתחמק.
הנה מתקרבת עלמת חן...
האם מה שאני מרגיש זה בסדר..?

החמה אבדה לה אי שם באופק.
תינוק צורח בזרועות אימו.
היה אדם מעבר לגבעה ששמעו כי עשה מעשי כפירה.
עשן שחור עולה מכיוון מערב
כאשר השמש שורפת את הקרקע בשקיעתה.
אפר שחור וחם נישא עם הרוח.
עיטוש של ילד קטן המשחק בחוץ עם ענף גדוע.

מהלומת פטיש על מתכת מלובנת מתוך בית הנפח.
פרסות של סוס הולמות בשביל העפר הסמוך אל הבית.
כיסא נדנדה חורק על מרפסת מעץ.
קדוש האל שברא את כל זה בשבילנו.
קדוש האל העושה חסד עם האדם.

נקישת מתכות מכיוון האחו.
מישהו החליט לסגור חשבון עם הקצב.
רחש הנהר שוטף את קולות הקהל היורד למקום.
אישה מכבסת את חולצת אישה בפנים זועפות.
ילד רץ עם מוט מתכת מונף בידו.
מי הנהר הפכו אדומים.

פיצוץ.
רסיס מפגז נופל אי שם
ליד גופה בודדה השוכבת בשדה העצום.
חתיכה ממישהו מוטחת על פרצופו של חייל.
חייל ירוק מדים רומס עשבים
מתחתיו שנבלו בסתיו האחרון,
ונעצר אי שם באמצע, כדור מפלח את ראשו.

אי שם במערב נשמע קול מנוע ויחד איתו פיצוצים.
כל אלה יגיעו לכאן תוך זמן קצר,
והלה יהרסו כל דבר שנקלה לדרכם.

ובחלוף הזעם, אלוהיי,
רק אני אוותר בשדה הקרב
לבדי.
קדוש...