|
המרחק קורע בגופי שבילים
השבילים מובילים רעיונות
לכאב העוברי
שמתהווה מעונג ממכר של מגע
מחרכי התבגרות מבשרי תוגה
שנפלטו לתוכי באותם הלילות
המרחק הוא עיר רפאים, עיר נמל
בו עוגנות ספינות עמוסות גזרי עצים
יסודותיה- החלקים האחרים של האמת
כל מחשבה על קירבה- כורתת עץ
ליבי הוא היער המת
אל תבקש ממני לבוא
יש דברים שאני לא יכולה לומר
ויש דרך
שאני לא יכולה לעבור
באובך עשן סמיך ואבקות לבנות
שכחת שהנדודים היו כבישים
(שרוחניות מרשימה את הבנות ש
יין הוא האמת שמשקה את החושים)
הרבה לפני שלמדת לנהוג.
אני לא אמיצה
ולא נבוכה
אני פשוט לא רוצה
שתזכיר לי אותך
אז אל תבקש ממני לבוא
עד אליך
כי הכאב הזה מחליש, מרעיד, פוצע
אבל המרחק הזה יהרוג |
|
|
כל בוקר כשאני
מתעורר דבר
ראשון אני בודק
אם כל האברים
שלי במקום, אחרי
זה אני ניגש
לחלון סוגר אותו
ואז צועק:
אלוהים למה?!!
למה עוד יום?!!
אחרי זה אני
פותח את החלון
שוב ומרגיש שאני
יכול להתחיל את
היום, מהצעקות
החתולה שלי
מתעוררת ומתבאסת
עלי, אני כהרגלי
בועט בה רק כדי
שתלמד שאין ממה
להתבאס (מלבד
הבאסה עצמה)
פקד צדי צרפתי
באודישן לגבינה
לבנה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.