|
לא מר הגורל
אותי הטיל
ואני טבח רב תיאבון
של אבל,
את לבי ארתיח,
מחשבותי אקומם,
דמיוני אתבל בלענה.
כף בישולי,
הפגיון - מושחז הוא,
אקצץ ואקצוץ בלי הרף,
אבלי, הזיותיי,
אשר בבהל באות
ומורות טרופי
בנקבים החפורים במוחי
כשיכור הלום בבית מרזח.
שקוע כולי בתהום
שעמום אפל,
עונגי נוגה,
אין סיב נע בגופי,
תחושתי, כלקוי כוכב
בליל עלט,
חציו זוהר וחציו...
גרסה מנוקדת:
http://www.softy.co.il/UserWorkFrames.asp?UserID=268&WorkType=Song&UserType=Private&Page=Songs
|
|
|
"אמר ר' חרגול:
בן 15 לפורום
מגרות, בן 16
לדף האחורי, בן
17 לסלוגנים, בן
18 למסלולים, בן
19 למשבצות
הצהובות, בן 20
לטבלה, בן 21
לפורום דיונים,
בן 22- כאילו
קיבל שכל ועזב
את במה חדשה"
תגובת זה שמאשר
את הסלוגנים: אל
יתהלל חוגר
כקצין, ואל
יקטין חרגול את
גילו הממוצע של
גולש הבמה.
פספסת ב-5 בערך
ושכחת את
הקוראים.
גילם הממוצע נע
על שלושים |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.