אני כל-כך מאוהבת,
דלוקה עליו כל-כך חזק,
נתלית בעיניו,
בחיוכו,
מרגישה שאחרת, גחלתי תדעך.
אני כל-כך שרופה,
נשרפת בעודי מביטה
בחיוכו המדהים,
המאיר את הכל,
לעזאזל עם זה - מה אני אעשה?
אני לא מפסיקה
לתהות מדוע?
מדוע אני כל-כך נואשת?
נואשת אליו, לאהובי,
לחיוכו המדהים,
שישאר כנראה חרוט בלבבי.
מה זו אהבה?
האם זה מה שאני מרגישה?
לא יכולה להסיר את מבטי,
נאחזת בשרידי חיוכו,
אך מתביישת...
האם זו אהבה?
מוקדש לאשר, אולי יום יבוא ונתראה שוב... שופצר בתאריך
31.5.05 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.