[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







הדס דג
/
-Psychoלוג

פנים, משרד, יום.

אנה, בחורה צעירה ושבירה, יושבת על כסא מול הפסיכיאטר שלה, איש
שקול ומחושב, כמדי יום שני.

אנה:
שלום

הפסיכיאטר:
שלום, אנה. איך עבר עלייך השבוע?

אנה:
בסדר, אני מניחה. כלומר, כרגיל... כלומר, עדיין לא קורה שום
דבר מעניין בחיים שלי.

הפסיכיאטר:
אמרנו שכשיושבים כל היום בבית ולא מנסים למצוא עבודה או לפחות
לחשוב על תוכניות אז באמת לא קורה.

אנה:
אני יודעת... אבל זה יותר קשה ממה שזה נראה, האמת שזה ממש קשה.
אני מרגישה שנגמרו לי הכוחות לחיים האלה.

הפסיכיאטר:
רשמת את החלומות שלך כמו שסיכמנו?

אנה:
דווקא היו לי הרבה חלומות לאחרונה ושכחתי לרשום. דווקא את אלה
שכן רשמתי לפני חודשיים ניתחת בצורה ממש טובה. הסתכלתי על
דברים מנקודה ממש אחרת, הגיונית.

הפסיכיאטר:
אל תשכחי שהחלומות שלנו הם פתח מצוין להבנה וניתוח של מה
שאנחנו עוברים ביום יום... (הפסיכיאטר לוקח פאוזה קצרה ואז
אומר) תראי, חשבתי על משהו, אני לא בטוח שאת תסכימי איתי,
אבל...

אנה:
מה זה?

הפסיכיאטר:
את כבר בטיפול אצלי כחצי שנה ואני לא רואה שחל שיפור רב במצבך.
אני חושב שכדאי שתשקלי להיעזר בכדורים.

אנה (פניה מאדימות והיא נלחצת):
לא! מה פתאום! יחשבו שאני משוגעת אם אני אקח כדורים, ואני לא
רוצה להיות תלויה בכימיקלים בשביל להרגיש טוב!

הפסיכיאטר:
זה לא כזה נורא כמו שזה נשמע, הרבה אנשים נעזרים בתרופות נגד
דיכאון כדי לחלץ את עצמם ממצב המזיק להם. זה בסה"כ יהיה טיפול
של חצי שנה, במינון נמוך כי אני מאמין שאת סובלת מדיכאון קל.
זה עוזר להרבה אנשים לקום על הרגליים ולהחזיר לעצמם את השליטה
בחייהם.

אנה:
זה לא ממכר? זה לא מסוכן אם לוקחים יותר מדי?

הפסיכיאטר:
אין לך מה לדאוג, יש כל מיני סוגים של תרופות, ואני חושב
שסרוקסט יתאים לך. תתחילי מחצי כדור ביום, תראי איך את מרגישה.
זה משפיע תוך שבועיים-שלושה. אם לא תחושי בשינוי תעלי את
המינון לכדור אך לא יותר מזה. חוץ מזה שאין סכנה של התמכרות או
מנת יתר.

אנה (שוקלת):
טוב, אולי זה לא נשמע כ"כ נורא... אני באמת כבר מתחילה לטפס על
הקירות. אם זה יעזור לי כשאין שום דבר אחר שיכול, אז אני משערת
שלא יזיק לי לנסות...

הפסיכיאטר:
כמו שאמרתי, את לא סובלת מדיכאון קשה. את כן מסוגלת לצאת החוצה
ולהתמודד עם דברים מסוימים. הבעיה העיקרית שלך כרגע היא שאת לא
מתכננת תוכניות, את טוענת שאת מרגישה תקועה ושאת צריכה שינוי,
אך לא מסוגלת לעזור לעצמך ליצור אותו. התרופה תיתן לך את הכוח
לעזור לעצמך, היא תעזור לך לחוש יותר בטוב.

אנה (נרגעת ואפילו מחייכת קלות):
בסדר, זה כנראה רעיון טוב. נמאס לי כבר לשקוע בעצב, שכחתי כבר
מה זה לחייך באמת.

הפסיכיאטר:
אני חושב שעשית החלטה נבונה. אין שום רע בליטול תרופות נגד
דיכאון, אין שום רע בלהחזיר את השליטה לחייך וזו המשמעות של
העניין.

אנה:
כן... שכחתי כבר איך זה להרגיש חזקה... ואני חושבת שהטיפול פה
כן עוזר לי, לפחות מרגיע אותי יותר, אפילו שהתרופות הן אלה
שידרבנו אותי לעשות עם עצמי משהו. למרות שאני מדברת עם החברות
הקרובות ועם אמא על כל מה שמפריע לי, תמיד תהיה להן דעה
סובייקטיבית. אני שמחה שיש לי מקום שאני יכולה לשפוך את כל מה
שמפריע לי ולקבל פרספקטיבה אובייקטיבית יותר וגם שונה. זה מנחם
אותי.

הפסיכיאטר:
בשביל זה אני פה. יש לנו עוד 5 דקות, אני מתנצל שהפגישה שלנו
היום הייתה צריכה להתקצר. את רוצה לומר עוד משהו?

אנה:
אני לא יודעת איך, אבל שכחתי לגמרי. היה חלום אחד שאני זוכרת,
שחזר מספר פעמים השבוע... איך שכחתי!

הפסיכיאטר:
ספרי לי אותו בקצרה.

אנה:
חלמתי שאני נמצאת בתוך בור עמוק וחשוך, ואני מפחדת. אני צמאה
והבגדים שלי מלוכלכים וקרועים. אני מנסה לצאת ולא מצליחה, ואז
אני שומעת קול ומסתובבת ורואה דמות גדולה של גבר מתקרבת אליי.
אני זוכרת שהיה לו קול מאוד רגוע ושהוא אמר לי...

מעבר ב-DISSOLVE או אפקט אחר.
פנים, בור, לילה.

הפסיכיאטר:
שלום אנה. איך עבר עלייך השבוע?

אנה (בצעקות, דופקת באגרופיה הפצועים על דפנות הבור):
לא! תנו לי לצאת מכאן! הצילו!!!

הפסיכיאטר צוחק צחוק אפל ומרושע (ההד בבור מקצין את הצחוק).

המסך מחשיך.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
סושי להמונים!





הטבח של במה
מפתח את התרבות
הקולנרית


תרומה לבמה




בבמה מאז 13/3/05 16:13
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
הדס דג

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה