[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








יש וגעגוע נושר מאיתנו, ואז
עירומים אנו נותרים
מתכסים במילים לא לנו.

היום כולם כותבים שירה,
כותב הדייג לדג המפרפר
מחוץ למימיו
מחוץ לחייו-
שירת הקרס והפיתיון.

והלא, סתם דג הוא, אלא מה?

כותב החיל למציאות המתעתעת
מחוץ לזמנו
מעבר לכוחותיו
שירת הדם והאדמה.

והלא החיל, לא דג הוא
לא דייג,
אדם.

שותק הדג מכורח הוויתו,
שותק החייל מכורח הטמעותו בהוויה.
וכל השאר?
כותבים שירה.

וכל המילים האלה, הנכתבות
לא מספיקות לכסות אותנו מפני צינת העושר
ששם אותנו מחוץ לעצמנו
הרחק מעבר לאמת.

והלא כולנו חייליו של האוש ההוא,
דייגים של אהבה.
לו רק היו שולחים אותנו
למלחמה אחרת.

הוי שתיקת המשוררים, המשוררים.

שלכת אנושית מתגעגעת
למילים של פעם,
לפני שנפרץ הקוד הגנטי
של החוצפה.
לפני ששכחנו את ההבדל
שבין חיילי הגאות
לחיילי השפל.








loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אני תמיד יכול
לחזור לגליל.




פיני גרשון,
בשיחת ניחום עם
אלמנו של ברוך
גולדשטיין.


תרומה לבמה




בבמה מאז 25/2/05 2:57
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אסתרליין ש.נ.

© 1998-2022 זכויות שמורות לבמה חדשה