[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








הוא יכל לסלוח לה על הכל. על המוסיקה שהיא שמה ברקע, בחדר שלו.
על השמיכה שעדיין כיסתה אותם, למרות שהם היו כבר בפתח הקיץ
ובעצם האקט עצמו היה אמור לחמם אותם, כי אחרת היא לא היתה
פותחת לרווחה את החלון. בשביל האווירה, היא אמרה. שיהיה, בשביל
האווירה. אמצע יוני. הפעם הרביעית שלהם. הפעם הראשונה היתה
בתחילת החודש, מתנה ליום ההולדת שלו. המתנה הכי יפה שקיבל.
אבל למה, למה היא היתה חייבת לדבר? למה דווקא אחרי הפיניש
המלוטש, כשכל מה שהוא רוצה זה לנשק אותה ולומר שהיא הדבר הכי
טוב שקרה לו?
היא אומרת שהיא לא רוצה להיות מרכיב של הקלישאה הידועה, של
הבנות הללו שאחרי כל תנועה והגה ומעשה מזערי שהחבר שלהן עושה
הן ישר קופצות ורצות לנתח ולפרש ולהסיק מסקנות. הוא זוכר טוב
מאוד שכשלא היו לו שיחות יוצאות מהקו, היא השתגעה מדאגה וכל
הזמן חשבה שהיא עשתה משהו רע, או שהוא מצא לעצמו מישהי אחרת.
רק בגלל שהוא לא התקשר ושאם הם כן היו מדברים, וזאת דרך שיחות
ועידה עם חברים, הוא היה קריר ואפילו לא אמר את ה"Love You"
המטופש בסוף כל שיחה, כמו תמיד. הוא אמר לה שזה בגלל שהם היו
עם חברים, והוא לא רצה לחלוק את הרגשות שלו עם כל העולם. "בגלל
זה אתה תמיד מתעקש לנשק אותי בפומבי?" היא תבעה במפגיע. הוא
אמר שזה דבר מכאני כמעט, שהעולם יכול לראות ורצוי שיראה. היא
שאלה בגיחוך ציני למה הוא לא היה נותן לה להתמזמז ולהזדיין עם
אחרים, אפילו לא בסרט."הרי זה רק משחק, וזה מכאני לחלוטין" היא
נימקה, בטון רגוע כביכול אך עיניה יורות ברקים, "אני גם כן לא
מערבת בזה רגשות". והוא שתק, כי לא רצה שתתלקח מריבה, אבל לו
היה יכול היה אומר "כי אני עושה איתך את זה עם אהבה. כי את
שלי". אבל היא היתה אומרת שזו קלישאה.
היא אומרת שהחיים דפוקים ושאי-אפשר למנוע את מותה כאשר תגיע
לגיל 16 (אמונה מטופשת בה היא מאמינה מאז בת-המצווה), והוא
שכמעט מת לעצם המחשבה מנסה להניא אותה ממצב הרוח הדכאוני שהוא
רואה שהיא שוב נכנסת אליו במלוא עוצמתה. הוא מבקש במלוא הכנות,
כמעט מתחנן שלא תעזוב אותו ככה, שהיא לא יכולה לעשות איתו אהבה
ויום אחרי זה לתקוע לעצמה כדור בראש. אבל היא משיבה שאת
הקלישאה הזו ניפצו כבר ממזמן. שכשקורט קוביין מת, קורטני לאב
אמנם השתטחה על הרצפה המכוסה דם וצרחה ואחר-כך סירבה לצאת
מהמיטה, אבל שנה אחרי כן היא המשיכה לזיין גברים ונשים זרים
ואפילו נטשה את סגנון המוסיקה הגראנג'י-התאבדותי לפופ-רוק
מיינסטרימי קליט ועליז יותר. אז למה שהוא יהיה שונה?
היא מפשירה בין זרועותיו, כשהוא מחבק ומלטף אותה, והגוף הדק
שכמו נכנע בתוכו רק צובט יותר בליבו. היא כתבה פעם שיר באנגלית
שהשורות הראשונות שלו הן "אם היה לי כלי לייצר אנשים בדיוק כפי
שאנחנו רוצים שהם יהיו, הייתי עושה נערה יפה יותר כדי שתשכח
ממני". אז הוא אומר לה שזו קלישאה, והוא אפילו לא צריך מילים
שישברו אותה- הנשיקה שלו תעשה את המלאכה. והיא נכנעת
לאופטימיות שלו שוב. עד הקלישאה הבאה.





ינואר 1999







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אם שלחתי קודם
סלוגן, ושכחתי
לרשום שם או
משהו, אז אני
יכול להוסיף
אותו עכשיו?






זה ממקודם
שמתעצבן כשהוא
חושב


תרומה לבמה




בבמה מאז 8/10/00 2:43
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ליברטין אי-שם

© 1998-2022 זכויות שמורות לבמה חדשה