הגשם לא הפסיק לרדת ולא נראה כוכב אחד כסימן לשמים מכוסים
בעננים, המשכתי לחפש את הכוכב שלי אבל לא מצאתי, נכנסתי למקום
המוכר הוא היה מלא באנשים, דבר שלא היה שיגרתי לאותו יום
בשבוע, בדרך לכסא יכולתי להרגיש כאילו מישהו מתוך ההמון מסתכל
ובוחן אותי, התישבתי והזמנתי לשתות.
בחלוף שעה התחושה עדיין היתה וכבר לא הרגשתי נעים הסתכלתי סביב
ולפתע הבחנתי בזוג עיניים שמשוייכות לפנים מדהימות מצליבות מבט
אבל לא סתם מבט משהו שונה, אחר, לא רגיל כאילו הזמן נעצר וכולם
הלכו כי רק אותה ראיתי שם. הפסקתי להסתכל ולעכל את המבט שלה
תוך מתן פרשנות שלילית שזה רק נדמה, ושאני מפנטז, הזמנתי עוד
שתיה.
התחושה שהוצפה בי היתה חדשה, מרעננת, כל כך אמיתית החלטתי
לבדוק שוב, אני מסתכל, גם היא והינה גם חיוכה שפורש שיניים
צחורות כמו פנינים שהוצאו מהמים לפני דקות מספר, אוטומטית חיוך
בחזרה אבל הידיים לא מצאו את מקומן כאילו רק עכשיו גיליתי
אותן, איפה לשים אותן, טוב אני אשחק עם המשקה, כן אולי אני
פשוט המשיך לערבב מצויין, סיגריה זהו אני מסודר עכשיו היא לא
מפסיקה להסתכל ואני במצב חדש ומביך אבל לא בעיה, נמשיך במבט
שלי ונראה היא מצחקקת עם חברות שלה אני מוכן להתערב שזה עליי,
לפתע הדלת נפתחת ואני יכול להבחין שמשהו שונה לא יודע להסביר
אבל זה לא אותו דבר היא מורידה את ראשה וכבר לא מחייכת משהו
ניגש אליה נושק לה בשפתיים מחליפים כמה מילים היא מחבקת אותו
והם יוצאים. אני מבולבל, לא מבין, מנסה שלא יבחינו ממשיך בשלי
היא חולפת על פני ויוצאת.
עכשיו חברות שלה כבר לא מצחקקות הן מעבירות מבט שכאילו ומנסה
לומר לי סליחה אבל אני לא מקבל, משלם מהר ויוצא, מהר מהר חושב
לעצמי אולי עוד תראה אותה אולי זה סתם, אני בחוץ הגשם לא הפסיק
והוא מתגבר אני מסתכל לצדדים היא כבר לא שם, אני צועד בחזרה
לאוטו מנסה לנתח את המצב ולהבין שהיא כבר איננה ולא תחזור שוב. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.