|
נקרעת לגעת,
מותחת שרירים עד כלות
מגששת בהיסוס
איפה שפעם יכולתי לראות.
וכולי רועדת
מהמאמץ העליון
להגיע אל המקום בו
פעם יכולתי להיות.
והלב פועם
בקצב מדאיג
הוא מזכיר שהוא שם
הוא מכאיב
והכעס מתלקח,
וכל הגוף צורח
"איננו, איננו"
כאילו שיכולתי לשכוח |
|
|
יומני היקר,
היום הלכתי לי
בדרך עם אור
מהגן, פתאום
נפלתי וקיבלתי
מכה בברך ובכיתי
קצת. לא הרבה.
פתאום הילד בא
אליי ואמר לי
שזה לא ממש
נורא, כי כל
ארבע שניות מת
בן-אדם מרעב,
ולבחורה אחת
מתשע היה, הווה,
יהיה סרטן השד.
איזה אחד, בשם
הצד השני של
השיר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.