פעם היה ילד בשם חנניוס.
חנניוס תמיד התנהג בכבוד לסובבים לו.
בארוחות משפחתיות הוא היה מכין את המאכלים, מסדר את השולחן
ואפילו רוחץ את הכלים.
חנניוס היה ילד טוב, היו לו שני חברים טובים: נחמדון
וכורדיון.
אבל הם רבו איתו על שטות של חוקי בית הספר ולא דיברו שנה.
יום אחד בא ילד חדש לבית הספר.
ילד בשם ערסיוס.
הוא היה שונה מחנניוס.
הם התחברו באמצעות עבודה שהיה עליהם להגיש יחד.
עם הזמן ערסיוס הכניס לחנניוס משאית לראש.
היא העבירה זבל לראשו של חנניוס.
וכשכבר התמלא בזבל, הייתה נוסעת ללב של חנניוס ומעמיסה ערימות
של זבל בחדר השמאלי.
ואז שוב חזרה לראש, מחכה לזבל שערסיוס ישלח.
ערסיוס לא התחבב על אף אחד חוץ מחנניוס, הם היו ממש צמודים.
המשפחה של חנניוס לא הבינה לאן נעלמו כל הנימוסים והכבוד שרחש
כלפיהם בעבר.
עבר כמה זמן וערסיוס חדל לחבב את חנניוס כי האבקה המרירה שהוא
היה שם באף שלו קצת הרתיעה את חנניוס.
לכן הוא נותר לבדו, ללא ערסיוס, נחמדון וכורדיון.
הוא החליט לשוב למוטב, הציע לארגן ארוחות משפחתיות ואפילו רצה
לשטוף כלים.
חנניוס עובד כעת במשרה מלאה בחנות למכשירי חשמל יד שנייה.
לפעמים כורדיון ונחמדון מבקרים אותו ומביאים איתם אבקה מתוקה.