[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







די בי
/
כמה מילים על שלי ז''ל

מוזר לדעת עד כמה אפשר להכיר אדם אחרי שהוא מת.
טקס זיכרון אחד יכול לפצות על שנים של שתיקה והכרות רשמית.
מצחיק לדעת שאני לא לבד בעולם,
שיש עוד כאלה שאכפת להם,
זה רק חבל שהם היו ואחד מהם אינו עוד.

תור ארוך של אנשים, מחכה להשתלה,
הוא נמצא ביניהם, חי חיי שיגרה,
לא נותן למחלתו להשפיע עליו,
מחייך וצוחק, ממשיך לעזור.

אך הייתה הרעה במצבו לפני שלושה שבועות,
הוא הובהל לבית החולים.
ואדם שפעם לא הרשה שיזילו עליו דמעות,
אדם עם עוצמה, אך נאמן לחלשים -
נפטר והלך אל העולם הבא,
בלי שהכרתי אותו.

מוזר לדעת עד כמה אפשר להכיר אדם אחרי שהוא מת.
יהי זכרו ברוך וזכרונו יינצר בליבנו לעד.
תודה על שהיית,
אך חבל שלא הכרתי אותך.








נכתב לזכרו של שלי פישר -
מורה להיסטוריה ואדם במלוא מובן המילה..                      
               16.12.04







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
צוחקים על
התקקוה? לאן
הגענו? עוד נצחק
על הדגל? עוד
יהודים יספרו
בדיחות שואה?

חצי תימני במסר
רציני


תרומה לבמה




בבמה מאז 24/12/04 21:52
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
די בי

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה