|
עַכְשָׁו אָנוּ מִתְבַּקְּשִׁים לְהַרְצִין
לְנַעְנֵעַ בָּרֹאשׁ אַט אַט
לְצַקְצֵק בַּלָּשׁוֹן וְלִנְשֹׁךְ אֶת הַשּ-ָפָה
לַעֲצֹם אֶת הָעֵינַיִם מוּל הַקֶּסֶם הַפּוֹלִיטִי
הַמְּתַעְתֵּעַ הַמַּבְטִיחַ שֶׁאֵינוֹ מְקַיֵּם
שֶׁלֹּא מִתְכַּוֵּן לְקַיֵּם
לְהָצִיץ מֵעֵבֶר לַשּׁוּרָה הָרִאשׁוֹנָה
כָּל כָּךְ אֲחִידָה וּמְסֻדֶּרֶת
לִרְאוֹת שֶׁמָּה שֶׁקּוֹרֶה שָׁם זֶה בְּסַךְ הַכֹּל
חָרִיצוּת אִישִׁית שֶׁל נְמָלִים אָנוֹכִיּוֹת
שֶׁעוֹבְדוֹת עֲבוּר עַצְמָן
וּמַעֲבִירוֹת חֲבִילוֹת קַשׁ
הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ
מִגִּבְעָה לְעֵמֶק - אָנֶה וָאָנָה
תְּזוּזִיוּת מְטַמְטֶמֶת שֶׁל אֲנִי
וְנָמְלוּתִּי.
הַקַּיִץ אוֹזֵל בְּמוֹרַד הַמַּעֲלוֹת
אֵין אֲגִירָה, אֵין צְבִירָה, אֵין כּוֹנְנוּת
לְיוֹם חָרְפִּי
כָּל נְמַל אֲגִירָתוֹ
וּנְמָלָה גַּרְגְּרָהּ
אִישׁ לִמְחִילָתוֹ
הַמַּלְכָּה מֵתָה
15/01/2005
|
|
|
למה שהטלפון
יהיה בשבילי?
ההורים שלי כבר
מתו.
האשה הקטנה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.