|
נזכרתי פעם בהלצת-הומור
שחיינו הם פונקציה התלויה בזמן
ואותם ניתן לגזור
ולקבל רגעים קטנים של אושר.
ואני אוחז בידיי
את כל האוסף הגזור הזה
ולא יודע
מה לעשות איתו בכלל.
|
|
|
תחשוב על זה.
אתה קורא עכשיו
את מה שאני כותב
עכשיו.
ובכל זאת, שני
העכשווים האלה
הם אינם אותו
עכשיו.
מה זה, אם לא
פרדוקס?
ץ סופית, לא חכם
ולא נעליים, סתם
משועמם. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.