[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







משה דוידוביץ
/
איתי תופס אושר

איתי חיפש את האושר במקום בו לא היו אנשים.
מאז ומתמיד, כך חשב איתי, אנשים רק הפריעו לאושר שלו. ככל
שיתרחק מאנשים כך יתקרב אל האושר.
בתחילה ניסה איתי למצוא את האושר בספרים. הוא היה יושב שעות
ומתענג על עולמות רחוקים, מסעות מרתקים ודרמות סוחפות וכך היה
מתקרב איתי לאושר. מתקרב, אבל לא ממש מגיע. מגיע, ואז האושר
היה שוב מתרחק.
גם בעזרת מוסיקה ניסה איתי לתפוס את האושר החמקמק. אפילו
מוסיקה קלאסית, שמיימית, אלוהית כזו ומופלאה, הייתה מביאה אותו
רק קרוב לאושר - ליד אבל לא ממש.
כדי לתפוס את האושר, היה איתי יושב שעות עם עצמו, עם מחשבותיו,
ומהרהר. הרהורים קיומיים, נאצלים, כאלו שגרמו לו לסיפוק רב
ולתחושת הגשמה עצמית. ואפילו לאושר לפעמים. כמעט. ברגע האחרון
תמיד היה האושר מתחמק מאיתי ומתנדף כלא היה.
איתי נהיה מתוסכל. הוא החל רודף אחרי האושר ברחובות ובגנים,
כקפטן אחאב התר אחרי המובי דיק שלו, האושר הנכסף.
יום אחד, במהלך חיפושיו הבלתי נלאים, פגש איתי בנערה שחורת
שיער אשר פנתה אליו ושאלה ברוך  "מה אתה עושה כאן? אחרי מי אתה
רודף?"
"אחרי האושר" ענה איתי "כל פעם שאני מגיע אליו הוא חומק ממני.
עזבי. לא תביני".
"דווקא כן" אמרה הנערה "בוא, אני אעזור לך. תעשה כמוני -"
הנערה פרשה את זרועותיה לצדדים והחלה ללכת בכיוונו של איתי.
היא הלכה לקראתו, הוא הלך לקראתה, וידיהם הפרושות נפגשו
והחזיקו חזק אלו באלו.
איתי הסתכל ממולו ונדהם. בין ידיהם הפרושות שכן לו האושר ולא
היה לאן לאן לברוח, כלוא וזורם ביניהם.
מסתבר, חשב לעצמו איתי, שבן אדם אחד לבדו לא יכול לתפוס את
האושר. צריך שניים לפחות.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
-אבאש'ך
ערומקו?


-כן.


-אז למה את
מחכה?
תזרקי אותו!!



ורדה רזיאל
ז'קונט מייעצת
לאפרוח ורוד.


תרומה לבמה




בבמה מאז 19/8/01 14:02
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
משה דוידוביץ

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה