[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







עמית לשם
/
חומר למחשבה

אני ממליץ לכל אדם לשאול את עצמו מה מניע את התגובות שלו.
כי מה שבישראל קוראים לו: "להגיד מה שאני חושב", ומתייחסים לזה
כאילו זה תכונה נאצלת. במקומות אחרים קוראים לזה "פליטות פה",
שכמובן נובעות מחוסר שליטה עצמית.

לא להגיד כל מה שאתה חושב זה לא צביעות או ביישנות.
זה בגרות, זה שליטה עצמית. מה שאתם אומרים על אחרים יותר מלמד
עליכם מאשר על מי שדיברתם עליו. גם ככה אנשים אומרים מה שבא
להם בלי קשר למציאות האובייקטיבית.

מי שנוסע לטייל בחו"ל, בעיקר באירופה ובמדינות מפותחות יודע
שפחות אוהבים ישראלים מאשר תיירים אחרים. כי הם אנטישמים?
כן, אנחנו הפכנו אותם לאנטישמים. כי לישראלים אין משמעת עצמית
ואנחנו עוד חושבים שזה משהו חיובי או מתרצים את זה כאילו אנחנו
משחררים קיטור מהצבא.

לא חסר אצלנו כאלה ששונאים ערבים, כי נכון, הם עושים רושם
גרוע. אפילו השוטר הכי שמאלן יחשוד בערבי שהוא מחבל יותר מאשר
ביהודי.
אותו דבר בניו-זילנד, פקחים של שמורות טבע בודקים רק אם
הישראלים שילמו. כי, בכללי, רק אנחנו מתחמקים מהתשלום (ועוד
נזקים שאנחנו משאירים אחרינו), בצורה כל כך גורפת.

בקיצור, חופש הביטוי שאתם נותנים לעצמכם ולפה שלכם בפרט. כמה
ממנו זה חוסר בגרות?
אל תנסו לענות עכשיו, תמצאו לעצמכם הזדמנות לערער על זה כשאתם
עומדים בתור ארוך, במקום לנסות להידחף.
זה מה שאני עושה כל פעם שאני עומד בתור, ובגלל זה אני מצטער על
הפליטת פה האחרונה שלי לבינתיים (הייתי בתור בקופת חולים
כשהבנתי שזה לא בסדר). להילחם בעצמך ובספונטניות של הפה זה קרב
שלא נגמר אבל לפחות אני נלחם. מקווה שכל מי שיקרא את זה יצטרף
למלחמה כלפי עצמו, על השליטה בעצמו.
ככה לי יהיה יותר קל, כי יהיו פחות אנשים שיגררו אותי אחריהם.
תודה לאל שהבירוקרטיה בארץ כל כך יטית ככה שיש לי הרבה זמן
והזדמנויות לחשוב.


עמית לשם,
שעות ספורות לפני אוסטרליה.
3 חודשים לפני שיבדקו אם שילמתי על הכניסה לפארקים של
ניו-זילנד.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מיכלי, את אולי
מיוחדת אבל אני
קטין




אפרוח ורוד
מסרב בנימוס.


תרומה לבמה




בבמה מאז 29/11/04 10:18
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
עמית לשם

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה