[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








ירד גשם כשהיא הגיעה לשם. זה היה מוזר. זה היה בתחילת אוקטובר
ויומיים לפני זה היה חמסין. היא ישבה באוטובוס שטיפס לאט-לאט
למעלה בדרך האספלט וצפתה בשמיים האפורים. המבט שלה זז והיא
ראתה את הים. הים... הים שאותו הם אהבו. הים שהיה כל-כך אפור
וסוער ומפחיד עכשיו. הים שלקח אותו ממנה. הים... המחשבות שלה
נדדו ליום ההוא, בו הם ישבו ביחד ודיברו. דיברו על הכל וגם על
זה. גם על הים. הוא אהב אותו, הוא היה בנשמה שלו, בלב שלו. הוא
היה בציורים שלו. בציורים המדהימים שלו. הים... היא נזכרה
במילים שלו: "הים הוא החיים... החיים שלי... אני לא יכול
בלעדיו". היא ידעה שזה נכון. המחשבות שלה קפצו קדימה. שלוש
שנים קדימה. הוא היה צריך להתגייס. הוא רצה את חיל הים. חיל
הים לא רצה אותו. הוא צלצל ושלח מכתבים ופקסים ובקשות ובסוף
קיבלו אותו... הוא כל-כך שמח... היא זכרה את המבט שלו כשהוא
קיבל את המכתב. מבט מאושר. היא ידעה שהוא יהיה רחוק ממנה עכשיו
וחשבה: הוא יהיה קרוב לים, יהיה לו טוב. והיה לו טוב. או שלא?
אולי לא... היא לא ידעה כלום חוץ ממה שהוא אמר לה. ואז התקשרו
אליה. מאותו צלצול הטלפון הכל נהיה כמו חלום בשבילה. חלום
איום. חלום נוראי. היא זכרה את המילים: "הוא נכנס לשם...
למים... לא היה לו סיכוי... הוא רצה למות... הגלים היו חזקים.
הוא לא יכל לשרוד". הוא לא השאיר אחריו שום דבר, שום מכתב, שום
פתק. כלום. היא נשארה לבד. הים... היא הסתכלה עליו. גם אז הוא
היה אפור וסוער ומפחיד. כמו היום. היא ירדה מהאוטובוס, עברה את
הכביש ונעצרה בתחנה לכיוון הים. היא לא חיכתה הרבה, האוטובוס
הגיע מהר. הוא ירד לאט-לאט בדרך האספלט לים. היא ירדה בתחנת
האוטובוס והלכה על החוף. הגשם המשיך לרדת והחוף היה ריק. היא
התקרבה למים, הסתכלה עליהם, נגעה בהם... בשבילה הים היה הוא...
היא הביטה בים אבל ראתה אותו... היא שמעה אותו קורא לה מתוכו,
היא ידעה שאם היא תכנס היא תפגוש אותו. אז היא נכנסה...
הגשם פסק, השמש יצאה מהעננים והאירה את הים. הוא לא היה יותר
אפור וסוער ומפחיד. הוא היה יפה ורגוע ומזמין. כמו בציורים
שלו. כמו בציורים המדהימים שלו...







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אל תזלזלו בש"ס.
אבל טומי מצד
שני, הונגרי.


הבאבא בן אריה,
לא חשוב מאיזו
עדה, מכבד את
הקונקורנציה


תרומה לבמה




בבמה מאז 21/11/04 4:07
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יבגניה סקופינצב

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה