המשאית התקרבה במהירות עצומה, זה נראה כאילו לנהג לא ממש אכפת
שהוא נוסע בערך פי 4 יותר מהר ממה שמותר בחוק, או שממש מולו
עומדת מישהי. תהיתי לעצמי אם אני לא אמור לקפוץ להציל אותה,
אולי לצעוק "תיזהרי!!!" או משהו דומה, כנראה שהייתי צריך. אבל
בכל אופן לא עשיתי את זה, רק עמדתי שם והסתכלתי עליה. כמובן
שהיא שמה לב למשאית, בסוף, אבל זה היה מאוחר מדי, די קשה
להתחמק ממשאית שנוסעת במהירות עצומה שהיא נמצאת בערך כלום
מרחק ממך. נשמע בום קטן ועוד קול מוזר בשנייה שהגוף שלה פגע
ברצפה. אם לומר את האמת זה היה די מרהיב הצורה בה היא ריחפה
באוויר מרגע הפגיעה עד לשנייה שהיא התרסקה על אדמת הבטון.

פקחתי את עיניי וראיתי את החדר שלי, "חלום מוזר," אמרתי לעצמי
בעודי קם מהמיטה. הלכתי בכבדות לחדר האמבטיה, פתחתי את המים
ושטפתי את הפנים. ניסיתי לראות מחדש את מה שראיתי בחלום, את
אותה משאית פוגעת במסכנה. "איך זה לא מפריע לי?" שאלתי את
הדמות במראה. "הרגע ראיתי מישהי שאני מכיר כבר שנה מתרסקת
מפגיעה של משאית וזה בכלל לא הזיז לי, פשוט עמדתי שם וצחקקתי
בזמן שהיא... בזמן שהיא מתה..." ידעתי שזה חלום, אבל זה בכל
זאת הציק לי, הרי רגשות אמורים לפעול בחלומות, לא?
המשכתי לחשוב על זה כל הדרך לתחנת האוטובוס וגם שעליתי על
האוטובוס, חייבת להיות משמעות מסויימת לכל זה! האם זה נורמלי
שאדם יחלום שהוא רואה מישהו נמעך לגמרי וזה לא מזיז לו? הפסקתי
לחשוב על זה שנייה ושמחתי שראיתי את ארז עולה על האוטובוס,
לפחות לא יהיה לי משעמם עכשיו. ספרתי לו על החלום ולאחר מספר
שניות שהוא הסתכל עליי הוא אמר "נו ו...?". "וזה לא נראה לך
מוזר קצת?" "אהמ... לא ממש..." הוא אמר, "אז מה אתה חושב שזה
אומר?" הוא השתתק לשנייה ועשה מה שנראה כמו חשיבה מאומצת ואז
לבסוף אמר "אני חושב שזה אומר שלא ממש אכפת לך ממנה". "מה???
אתה אומר שלא אכפת לי שמישהי תאבד את חייה?" צווחתי, "לא לא...
זה לא מה שאמרתי," הוא הסביר, "תקשיב, זה חלום, דברים מוקצנים,
אתה לא רוצה שהיא תמות אבל לא באמת אכפת לך ממנה". זה ממש לא
נשמע לי הגיוני מה שהוא אמר, החלטתי שאני יורד לעומק הדברים,
אני חייב להבין מה לעזאזל החלום הזה אומר!

הלכתי לספריה של בי"ס ומצאתי שם איזה ספר על חלומות, מפתיע
מאוד שבספריה של בי"ס יהיה את הספר שאתה צריך. לאחר קריאה
ממושכת גיליתי שפעמים רבות קורה שהתגובה בחלום לא תואמת לתגובה
במציאות. זה אומר שייתכן שתחלום שאמא שלך שואלת אם אתה רוצה
ללכת לסרט ואתה בתגובה מתחיל לבכות ולא מאמין איך יכול להיות
שהיא העזה להגיד לך דבר כזה. במקרה כזה, צריך ללכת עם הרגש
ולפיו לפרש את החלום. מפה נובע שאני צריך לקחת את רגש האדישות
שחשתי וללכת איתו הלאה. אוקיי, אני אדיש, מה זה אומר? אולי לא
אכפת לי ממנה? איך זה יכול להיות? לאחר שהייה ממושכת הגעתי
למסקנה המתבקשת שכנראה שאני לא מוכשר מספיק כדי לנתח את החלום
שלי, ואולי כדאי שאיוועץ במישהו מבין עניין.
יצאתי מהספרייה ולפתע ראיתי מולי את המורה לתנ"ך, ידעתי שהיא
מבינה בתחומים רבים כמו פילוסופיה וספרות והחלטתי לנסות מזלי,
אולי היא תוכל לעזור לי. ספרתי לה על החלום ולאחר מחשבה מסוימת
היא שאלה אותי אם יכול להיות שלא אכפת לי מאותה ילדה, "אבל זה
לא יכול להיות!" חשבתי לעצמי והלכתי הביתה.

החלום הזה הטריד אותי גם בשאר השבוע, אני לא נוטה לחלום יותר
מדי ועד שכבר זכרתי חלום אחד לא התכוונתי לוותר על פירושו כ"כ
מהר. מצאתי פורום שדן בפירושים של חלומות אבל גם הם לא יכלו
לעזור לי מי יודע מה, התשובה שקבלתי ממנהל הפורום הייתה
"It is my belief that you just don't care about this
specific individual you've been dreaming about. If you
choose not to believe me, you can consider seeing a
professional"
פסיכולוג! איך לא חשבתי על זה קודם? קבעתי פגישה עם פסיכולוג
והלכתי אליו עוד באותו היום. לאחר שעה שחיכיתי וקראתי עלונים
משעממים נכנסתי לחדרו. שכבתי על הכורסא וספרתי לו על החלום
שלי. הוא שאל אותי כל מיני שאלות על ההורים שלי, האם אני מרגיש
מאוים ועוד דברים רבים, לאחר מסכת השאלות הזאת הוא שמח להודיע
לי שלדעתו הוא הבין את משמעות החלום. "נו?" שאלתי בציפייה רבה,
"אני חושב שלא אכפת לך ממנה." הוא אמר.

"יופי, עכשיו גם אין לי תשובה וגם בזבזתי מלא כסף." חשבתי
לעצמי. לא הצלחתי להירדם בלילה למחרת, בזבזתי את כל הלילה
מתהפך במיטה וחושב מה לעזאזל החלום הזה אמר לי, שקלתי ללכת שוב
לפסיכולוג, הפעם בטענה שנהייתי אובססיבי לגבי החלום המזורגג
הזה. אני יודע שכן אכפת לי ממנה! הרי שאם דבר כזה היה קורה בטח
הייתי המום, בשוק, לא יכול לזוז. הייתי קופץ להציל אותה, צורח,
מתקשר למד"א, מזעיק משטרה. מרוב דברים שחשבתי שהייתי עושה
התחלתי לנשום בכבדות, כאב לי הראש אז קמתי ולקחתי אקמול. אחרי
חצי שעה הראש קצת נרגע אבל עדיין הזעתי, לא יכולתי להפסיק
להריץ תרחישים בראש של המצב הזה קורה ואיך אני עושה דברים לפני
ואחרי.

השעון שצלצל שהגיע זמן לקום הציל אותי מהטירוף שלי, התלבשתי
והלכתי לאוטובוס. ירדתי ליד בי"ס והתחלתי להתקדם לעבר השער,
לפתע ראיתי אותה הולכת בצד השני של הכביש, היא החלה לעבור את
הכביש ולא שמה לב שמכונית עוברת שם, הסתכלתי על כל העניין קורה
ופיהקתי קלות, חוסר השינה נתן אותותיו. המכונית עצרה ממש ברגע
האחרון, פוגעת בה קלות. המכה לא הייתה חזקה אבל בכל זאת
המכונית פגעה בה, היא עפה שני מטרים באוויר ואז נחתה על ישבנה.
הפרצוף שהיא עשתה באותו רגע די הצחיק אותי, מישהי צעקה ועוד
כמה אנשים רצו לעזור, אני סתם עמדתי שם וגיחכתי. "אז אני בא
אלייך היום?" שאלתי את ארז בזמן כשהמשכנו ללכת לכיוון השער.