[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אנדרסון גוד
/
האמת על ערבי הבמה

עומדים צפופים, אפופים בעשן סיגריות, מזיעים, למה לא ממזגים
כאן? חום אימים, בטח הגהנום מבקש טיפים מעיריית תל אביב בנושא.
חם לי... וכולם נוגעים בי, אני לא אוהבת שנוגעים בי. יש לי
הרגשה לא טובה בקשר לכל הערב הזה. למה נתתי לה לשכנע אותי
לבוא? לפחות גם היא סובלת כמוני, חם פה! שמישהו כבר יתחיל
להקריא או משהו. כל דבר שיסיח את דעתי מזה שהאידיוט מאחורי
נוגע לי בתחת כל דקה.

"תבואי, יהיה סבבה, זה אמור להיות ממש נחמד!"
"כבר היית פעם?"
"לא, אבל בכל זאת, תמיד יש פעם ראשונה!"
"את מכירה מישהו שהיה שם?"
"לא, אבל מה זה משנה? למה את תמיד צריכה לתכנן הכל? תירגעי
קצת! לחוצה שכמוך"
"נו.. אבל יהיו הרבה אנשים. אני לא אוהבת אנשים. ויהיה חם."
"למה שהיה חם? יש שם מיזוג על בטוח!"

חם לי..  אני לא אוהבת להזיע. יש פה עשן. עישון פסיבי. אני
מרגישה את הגידול בריאות שלי גדל.
"תפסיק לגעת לי בתחת, יא חתיכת אידיוט!"
"היי, ילדה. תירגעי, לא אשמתי שאנחנו לחוצים פה, נכון?"
"נמאס לי, אני הולכת!"
"עזבי, תראי, הם מתחילים"

התחילו.  לא נהיה פחות חם. אנשים עוד נכנסים. עוד אנשים? מאיפה
יש כל כך הרבה אנשים?  זו הכל מזימה אחת לעצבן אותי. בכוונה הם
מביאים עוד אנשים. בטח גרמו להם לרוץ קצת כדי שיזיעו עוד קצת
לפני שהם מתחככים בי. וכולם מעשנים, נושפים את העשן בפנים שלי.
עוד פעם הוא נוגע לי בתחת. לא יאמן.

"איזה יופי שבאנו, אה?"
"בטח. אחלה. אני נהנית מכל רגע."
"איזו להקה טובה, אה?"
"כן. מדהימה. מזל שמצאנו מקום בדיוק ליד הרמקולים."
"מה אמרת? לא שומעים כלום! אנחנו בדיוק ליד הרמקולים!"
"לא משנה."

אוף.. חם לי.. למה לא פותחים חלונות? רגע.. למה סוגרים את
החלונות? מה קורה פה? מי אלה האנשים האלה?

בועז עולה על הבמה.
"שלום! ברוכים לערב הבמה ה-24! נהנים? יופי! עכשיו אני וכל
החברים שלי נצא החוצה ונשאיר אתכם למות פה בסבל ובייסורים!"
בועז יורד מהבמה. כולם צוחקים. למה אתם צוחקים? זה לא מצחיק!
אתם לא רואים שהוא רציני!?

בועז יוצא מהחדר והדלת נטרקת אחריו. כולם צוחקים יותר ויותר
חזק. מישהו לידי ממלמל "שמעתי שתמיד יש איזה גימיק. איזה
מגניב!"

חם לי. תפתחו חלון.. מישהו? בבקשה. אוף. אף אחד לא מקשיב גם
ככה. כולם צוחקים.
כל החלונות נפתחים בבת אחת. מכל חלון נשפכים גבישים צהבהבים.
ואז הם נעלמים. החדר מתמלא בגז, והצחוק מתחלף בשיעול מהדהד.
אנשים מסביבי מתחילים ליפול. כחולים. אדומים. חנוקים.
אני מרימה ראשי הסחרחר לכיוון התקרה שניה לפני שאני נופלת על
הרצפה.

"היי.. מישהו יודע למה התקינו ראשי מקלחת על התקרה פה?"







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
שימפנזה עכשיו!

(בג'ונגל מגלים
שבארץ לא משנה
מי אתה עוד יהיו
לך כיסאות
בכנסת...)


תרומה לבמה




בבמה מאז 8/8/01 21:02
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אנדרסון גוד

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה