בוקר שגרתי. שוב באתי למשרד באיחור, ככה זה הפקקים של הבוקר.
גם קמתי מאוחר - אשתי, השכינה, כפרה עליה, לא שמה שעון, לא
הכינה קפה וגם לא נתנה לי אתמול בלילה, אפילו שהבטחתי לה שיהיה
שמיימי, אלוהי. במקום זה היא הציעה לי לכתוב את הטקסטים שלי
בהדגשה. כי בכל זאת אני הוא אני, ואני ראשון ועליון. החלטתי
לנסות. מה יכול לקרות?

גבריאל נכנס

-נוק נוק נוק.
-הוז דר?
-בוקר טוב כבודו!
-בוקר נהדר.
-מה שלומך היום?
-השבח לי, יום יום.
-כבודו, יש לי בעיה.
-דבר אלי.
-הבייגלה כבד לי.
-מה זאת אומרת?
-כבד לי מאוד לעוף איתו מעל הראש ועם הכנפיים האלה.
-אל תדאג גבריאל, בעזרתי יהיה טוב.
-בוודאי. אתה הקדוש-ברוך-אתה, ישתבח שמך!

גבריאל יוצא, קרצי-אלה המזכירה נכנסת

-בוקר טוב כבודו. קפה?
-לא תודה. עם הקפה שלך אפשר לרבד מחדש את כל המסלולים בנתב"ג.
גם את אלו שעשויים בטון.
-נעלבתי כבודו!
-בעיה שלך...
-צודק כבודו.
-לכי מהר ותביאי לי את כל הדואר.

קרצי-אלה יוצאת, ופוגשת בדרכה את מחב-אל הקב"ט

-בוקר טוב קרצי!
-בוקר נוראי.
-שוב היא לא נתנה לו?
-כרגיל.
-אתן עם מוזר. כל הזמן במחזור, יבשות, בעיות. מה יהיה איתכן?
-כלום. כרגיל הוא ביאס אותי.
-למה?
-אני רוצה אותו והוא ממש לא שם לב. אחחח, מתי תבוא סוף סוף
הפעם שהוא יגיד לי "מה תודה, תתפשטי!"
-אל תדאגי קרצי, זה בדרך...

קרצי-אלה ממשיכה בדרכה, מחב-אל נכנס ללשכתי

-בוקר טוב, מחב-אל
-בוקר טוב אדוני
-איך היה הלילה?
-סטנדרטי אדוני
-הרבה עבודה?
-לא ממש, יותר בכיוון של הרבה עיפות...
-מה, שוב אתה מעל 24 שעות על הרגליים? אהם, סליחה, באוויר?
-זה התפקיד כבודו. אני מגן עלינו ועליך במיוחד מכל מטרד
ואיום.
-טוב, אבל אתה מקבל על זה תגמול לא רע. היית מעדיף לחזור
למחנה בשכם?
-ממש לא אדוני!
-לך לישון. תיכף אריאל יבוא להחליף אותך.

מחב-אל יוצא, קרצי-אלה נכנסת

הבאתי את הדואר, אדוני.
-תסגרי את הדלת
-טוב
(קרצי סוגרת את הדלת)
-אז מה קורה קרצי? איך את מרגישה היום?
-אתה מרגיש טוב, כבודו? אין תודה, ופתאום אתה מתעניין
בשלומי... קרה משהו?
-שום דבר לא קרה.
-בשביל מה רצית שאסגור את הדלת?
-תיכף תדעי. תעמדי בבקשה.

קרצי נעמדה. שערה האדמוני, החלק והארוך, גולש ומגיע עד לישבנה,
שמציץ החוצה מהג'ינס הקצרצר שקרצי לובשת היום. החוטיני הסגול
של קרצי מציץ החוצה ומכוסה בחלקו על-ידי שערה. חזה הענק נראה
כאילו הוא מכביד עליה (אח, היא הייתה עוד יותר מושלמת אם היתה
מלאכית בעלת כנפיים, מה שהיה פותר לה את בעיות הגב ולי את
בעיות הנישואין) וחולצת הכפתורים הלבנה שהיא לובשת מאיימת
להתפקע יחד עם חזיית התחרה שהיא לובשת היום. בלי היסוס הסטתי
את הוילונות, ניגשתי אל קרצי ואחזתי בכתפיה. קרצי הופתעה
-מה אתה עושה כבודו???
-שמעתי אותך ואני ניגש לטפל בבעיה שלך...
באחת תפסתי בחולצתה וקרעתי אותה מעליה. שדיה השמימיים (נו למה
ציפיתם?) היו יפים וגדולים מעבר לכל פנטזייה שהיתה לי אי פעם.
-לא התכוונתי ברצינות, אדוני...
-את משקרת. את יודעת הרי שאני יודע שאת יודעת שאני יודע את
האמת כולה.
-כן כבודו. ואני גם מעריכה את טעמך המדהים במוסיקה, שהרי לא כל
יום תפגוש שוכן שמיים ששומע אתי אנקרי.
הורדתי את מכנסיה של קרצי, כך שהיא נשארה ורק לבניה (או יותר
נכון סגוליה) לגופה
-ואני מאוד מעריך את הטעם שלך בלבנים.
תודה כבודו.
-מה תודה? תתפשטי!
קרצי לא היססה לרגע וקרעה את חזייתה מעליה. את החוטיני היא
הורידה לאט לאט, בדרך שגרמה לי לגירוי אמיתי.
-קרצי, את ממש יודעת לעשות את זה...
-חכה, לא חווית עדיין את מנעמי פי...
ובזאת פתחה קרצי את מכנסי, הפשילה אותם ואת התחתונים שלי לרצפה
והחלה למצוץ לי. פיה הקטן עלה וירד במהירות, כך שבזריזות הגעתי
לסיפוקי.
-כבודו?
-כן קרצי?
-כל העולם טועה.
-במה?
-אומרים שנקטר הוא מיץ האלים, אבל נקטר שתיתי הרבה פעמים ואילו
עכשיו טעמתי לראשונה את מיץ האלים...
-נו, טעים?
-אני לא יודעת, אני צריכה לטעום אותו גם בפה השני...
קרצי עשתה מעין תנועה של מגב לשולחני והעיפה את כל הדואר
הצידה.
-למה עשית את זה? יקח לי שעות לסדר!!!
-שכב על השולחן כבר...
נשכבתי על השולחן. לא סיימתי להתרווח וכבר קרצי זינקה על
השולחן.
לא הספקתי להוצא מילה מהפה וכבר קרצי רכבה עלי. שדיה האדירים
מתנופפים מעלה-מטה, והמשולש הכתום בין רגליה מאותת לאזהרה -
חשש להצפה בין רגליה של קרצי. קרצי גנחה, נראה היה שהיא בדרך
לגמור, אבל אני גמרתי ראשון. תמיד אני ראשון. קרצי לא באה
עדיין על סיפוקה ועברה לעמידת שש על השולחן. נכנסתי אליה
ובמלוא המרץ התחלתי לפמפם.
-כבודו?
-האו האו!
-וואף וואף?
-הב הב!
ככה זה בדוגיסטייל, אתה מרגיש כמו כלב. הפעם קרצי השיגה אותי
וגמרה ראשונה, מה שלא מנע ממנה להישאר באותה תנוחה כאשר היא
מורידה את ישבנה המחוטב מטה. גם שם התעמקתי לחקור, כאשר קרצי
גונחת מאושר ואני מציף אותה במיצי אושר.
גמרנו הפעם ביחד.
-כבודו?
-כן?
-אתה גורם לי אושר יומיומי!
-גם את לי. הסגול היום היה נהדר. מחר יום כתום?
-אין בעיה. אקפוץ הערב לקנות את הנדרש. יש על זה החזר מס?
-נו מה חשבת? זה במסגרת שירותים מיוחדים.
          שתיקה מעיקה, קרצי מתלבשת
-קרצי?
-מה?
-את זוכרת את הסיכום?
-איזה, על הקיטור?
-כן, כמו כל יום...  אל תשכחי את הקטע עם אשתי.
-טוב אדוני.
-תצאי מפי ותעשי פרצוף מושפל. תכניסי את החוטיני עמוק פנימה,
כדי שאף אחד לא יראה אותו. תגידי שנזפתי בך על הופעה זנותית.
-אוליי אתה תכניס לי אותו?
-בכיף
תחבתי את ידי אל מכנסיה, עמוק עמוק עד שהגעתי אל השושנה.
התחלתי למשמש ולנענע את האצבע עד שקרצי באה על סיפוקה ברביעית.
הפעם זה היה לקח זמן רב יותר, אך גם היה ארוך יותר. קרצי
פירפרה ופירכסה מרוב עונג.
קרצי יצאה, החוטיני תחוב עמוק פנימה, ופרצופה תחוב עמוק באדמה.
ביקשתי ממנה שתשחרר את כולם הביתה, זה כבר סוף יום העבודה.

חזרתי הביתה, שכינה חיכתה לי בחוץ.

-איך היה היום?
-סטנדרטי
-שקרן. אני יודעת שאתה משקר, ואני אעניש אותך.
-באמת?
-כן. אל תנסה אותי, אחרת אני אצליף בך חזק יותר מתמיד. אחיך,
השטן, בא היום לבקר, הוא לימד אותי כמה תנועות ותנוחות חדשות.
-כן מלכתי, בואי נכנס ונראה...
-עזוב, זה לא סיפור אירוטי...

נכנסנו הביתה. הלכנו למיטה. על הדרינקים והבופה ויתרתי.
לילה טוב, אני מתחיל עכשיו את יום העבודה שלי.