|
מלחצי ברזל
בליסטראות אש
גייס חמישי מסתער
במחשכי לבי
רק כותל אחד
שרוף
עמד
גחל חי
נותר ממני
לאפרו
וצרבתי אש-מילותיי
באבניו העתיקות,
נפשי טמנתי
בחריצי איזוב ופיח
עשנים
כותל
חרוך
זועק
באפילה
עד באה
אהבה
ותיגע
בנפשי
|
|
|
יגאל, אולי
טעיתי, תן לי
לחשוב על זה
קצת.
מרגלית הר שפי,
מהרהרת במעשיה,
ולא פחות חשוב
מזה בדברייה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.