הם אהבו מאוד אחד את השני. מחר בבוקר הם נוסעים לחמת-גדר,
בשבילו זה לא עוד טיול. הוא מתכוון להראות לה שם עד כמה הוא
אוהב אותה. התכנון הוא מסג'ים, טיפולים ואח"כ ארוחת ערב לאור
נרות במסעדה רומנטית שבין הקינוח לחשבון שאלת השאלות בתוספת
טבעת יהלומים שבשבילה חסך כ"כ הרבה בחודשים האחרונים. החזרות
לשאלת השאלות לקחו לו כל השבוע עד שלבסוף הוא מצא את המילים
המתאימות. הוא ישן כמו תינוק בלילה, לא צופה את אשר העומד
לקרות.
הוא קם בבוקר, היא כבר קמה לפניו מארגנת דברים לנסיעה, הוא
מתגנב אליה מאחור ומתחיל לנשק את צווארה, הם לא התאפקו וסיימו
לבצע את זממם עוד לפני שהגיעו לחדר השינה. הם מתלבשים
ומתכוונים כל אחד ללכת לסידוריו האחרונים, היא לעבודה והוא
לבנק ואח"כ לאסוף את הטבעת מהצורף. הוא מקפיץ אותה לעבודה
וממשיך לעיסוקיו. הם קבעו ב-14:00 בדירה. 13:15 - הוא חוזר
לדירה עם הטבעת שייתן לה היום בערב וחבילת שוקולדים מהסוג שהיא
כ"כ אוהבת. יש לו שלושת רבעי שעה פנויים, הוא מתיישב ופותח את
הטלוויזיה על ערוץ שתיים. 13:47 - מבזק קוטע את התוכנית שצפה
בעל כורחו. קריין מעונב וחמור סבר פותח ואומר: "פיצוץ נשמע
לפני דקות אחדות באוטובוס שעשה דרכו לכיוון מרכז חיפה..." הוא
מיד חושב עליה אבל מסיר דאגה מליבו, יש לה טרמפ עם חברה
מהעבודה היא בטח תיכנס הביתה בדקות הקרובות. הדקות נוקפות,
עושה רושם מדיווחי הכתב מדובר הפעם באירוע לא קל עם מספר גדול
של הרוגים, היא עדיין לא הגיעה. 15:00- לאחר ניסיונות כושלים
רבים לתפוס אותה בסלולארי ולאחר שבעבודתה נאמר לו כי היא יצאה
מוקדם מהמתוכנן מכיוון שחברתה חלתה ולא הגיעה לעבודה הוא החל
עושה טלפונים לבתי החולים, הקווים עמוסים ואת סבב הטלפונים הוא
מסיים ב-16:00 בלי שום טיפת מידע מרגיעה, שמה לא היה באף רשימת
פצועים, אולי היא לא הייתה על האוטובוס, 16:30 - היא עדיין לא
הגיעה הביתה. בסלולארי שלה הוא עדיין שומע את הקול של הבחורה
שמודיעה לו כי המנוי אינו זמין כעת, עד היום הקול הזה עושה לו
רע. 17:25 - צלצול טלפון נשמע בבית, הוא מרים את השפופרת
ומאותו רגע חייו משתנים. במקום לנסוע לחמת-גדר הוא נוסע לזהות
גופה, את הגופה של אהבת חייו.