|
דמעות מאחורי ריסים
ממאנות להתפנות
וכמה שאגער בהן
הן להכעיס מתעקשות
תקועות ומציפות
ים יבש מכבר
מסרבות להתאדות
להן, הכל מותר.
ערירית אני
פוסעת בנתיב
טוענת חריקות הנעל
ולחישת אפעה
מלא העין כל צהוב
לוחץ שם בחזה
ורק העורבני
מבטיח כי יבכה
|
|
רגע, ומה עם
דמויות סלוגנין
מומלצות?
אמא אדמה, לא
מבינה לאן פני
הבמה? ולא פחות
לאן פני הדף
האחורי, שלא
לדבר לאן פני
העם הזה אשר
יושב בביתו
ומאונן אל מול
פני בימתו
הפרטית. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.