|
א.
אני מתבונן בקיר בלא הפסקה.
יום אחד יש לו גומחה.
יום אחד יש לו בליטה.
יום אחד יש לו סדק.
אבל הוא תמיד שותק.
ב.
ורציתי לחוש
בכל הטוהר
הלבן הזה.
אבל אני
נבלע בתוכו
בייאוש.
ג.
אני רוצה להפסיק להתבונן
ולהתחיל לראות.
חלונות.
חלונות.
חלונות... |
|
|
עזוב אותך
מאלטמן החרמן
הקטן, כשאתה
באמת צמא,
ספרייט. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.