אם כל הסבתות היו נשארות בחיים, העולם היה מקום הרבה יותר יפה
לחיות בו.
אם אף סבתא לא הייתה מתה ממחלה, או סתם מזקנה, היו הרבה יותר
אנשים שמחים פה.
הן היו מחלקות המון ממתקים כל פעם שהן היו רואות את הנכדים.
יותר מפעלי ממתקים היו מצליחים.
יותר ילדים היו שמנמנים.
יותר סבים היו מסתובבים עם חיוכים כל הזמן כי הם היו יודעים
שיש להם אוצר ביד.
היו הרבה יותר חגיגות יובל לנישואים.
היו מכינים יותר שלטים של 'יומולדת 100 שמח!'.
יותר ילדים היו יודעים יותר שפות.
ספריות, ספרים וחברות שמייצרות צבעים לשיער היו מרוויחים
מיליוני שקלים בשבוע.
ביטוח חיים לגמלאים היה עולה הרבה פחות.
היו פחות ניחומי אבלים.
לא היה מחסור בחלקות קבר ולא היו שוקלים לקבור בקומות.
היה הרבה יותר פשוט להרוג את אבא ואימא כי אז היה איפה לגור
בלי לשלם.
יותר אנשים היו מאושרים כי רגע לפני, סבתא אמרה שלא משנה מה
יעשו, העיקר שיהיו מאושרים.
אם רק סבתא שלי הייתה נשארת בחיים, העולם היה מקום הרבה יותר
יפה לחיות בו, בשבילי.