[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ספאנקי רוני
/
כישוף של ליל חורף

היא הסתכלה לי עמוק בעיניים,
הכי עמוק שמישהו הסתכל אי פעם.
היא ראתה לי בעיניים,
הכי הרבה שמישהו ניסה לראות.
היא חייכה, חיוך קסום שכזה, היא חייכה.
החיוך שלה כבש אותי,
העיניים שלה כישפו אותי,
ככה עמדנו, כמו גנוזות מסרט ישן,
עמדנו והסתכלנו אחת על השנייה,
איבדנו את תחושת הזמן והרגע,
שקענו לתוך עולמות נפרדים,
לפתע, היא צעדה צעד אחד לכיווני,
הלב התחיל לפעום חזק,
היינו כל כך קרובות,
הרגשתי את חום שפתייה,
שפתינו נצמדו בהיסוס,
אך בלי חרטות מיותרות,
התנשקנו.
נשיקה מיוחדת,
בלי גבולות,
היצרים התערבבו והקימו מעגל משוגע
של צבעים ותחושות.
חום גופה חדר אלי כמו מגפה,
הרגשתי שייכת,
הרגשתי חלק ממנה,
הרגשתי רגש חדש
המכונה אהבה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
למה זה שלידי לא
מפסיק למלמל
לעצמו?










זאת שזה שלידה
לא מפסיק למלמל
לעצמו ממלמלת
לעצמה.


תרומה לבמה




בבמה מאז 9/2/04 10:37
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ספאנקי רוני

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה