|
בהידוק שפתיים
דוחק במפרשי
במימיו העכורים של האגם
המלחכים אדמה צרובה.
ואני פוצע מים
מרשרשים בלגלוג
וחש שהחוף נעלם לי.
הומה סביב האינגבול
הזמן והחלל
מנצנצים למרחקים
ואני דוחק
אל אשר טרם נגלה
שט כמשתעשע
במרחבי אור עמום
וחירותי מייחלת
לחכמת הציפורים
הנודדות שמעלי
בשבילי השמים הכחולים
בדרכים לא נודעות. |
|
|
אבא אומר שאני
דיסלקט, אני
אומר שלא.
אמא אומרת שיש
לי פוטנציאל לא
מנוצל, אני אומר
שלא.
אחותי אומרת
שאני כושי, אז
מה? אני שואל.
"סתם" היא
זורקת, "לך
לעזאזל." |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.