|
אם אראה את המחר משתקף מעיניך אדע -
את כל מכאוביך, אדע אותך, אתה הינך.
ואם אראה אותך נתון לרחמיי מהוויך עיניך ינצצו עבר
אדע כי עליי להשיב אותך אל מחוז חפצך
ולעזוב אותך לנפשך.
ולהפרד ממך בנשיקה יתומה לה לא יהיו ממשיכים.
אני מוצאת את עצמי מקלפת קליפות של תשוקה
בלי ידיעתך
אני מוצאת את עצמי בוררת פתרונות
צורם, צורמת לי כל כך מנגינתך
ועם זאת אינני יכולה לנשק אותך
את אותה נשיקה מיותמת.
העבר משתקף בעינייך
צלילותו ברורה לי כל כך כעת.
אך עיניי עוד מעורפלות מאהבתך שקדמה ליום זה
אני מסרבת לראות.
אל נא תביא ענני ברקים אל תוך חיינו
עצור לפני שאגיח כמתוך סערה. |
|
|
מחזור זה כמו
משכורת חודשית
אם לא קיבלת את
יודעת שנדפקת
כשקטנים הוא
אוהב חיילים
והיא בובות,
כשגדולים הוא
אוהב בובות והיא
חיילים
נעורים ללא
חלומות זה כמו
זקנה ללא
זיכרונות
בנים הם כמו
שעון, בלילה
דופקים בבוקר
שוכחים לצלצל
בנים הם כמו
שירותים, או שהם
תפוסים או שהם
מלאים בחרא
אל תעשני
בשירותים כמו
שאת לא מחרבנת
במאפרה
לוליטה מקריאה
בדקדקנות את כל
משפטי האסלה
שהיא מכירה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.