|
הרוח תנשב ותפזר עלים, עלים
וסוכרייה על מקל מכוסה באבק
תעוף ביניהם ותספר סיפורים
מה ששמע העץ, יספר לציפור
היא תדדה מטה אל ספסל מעץ
שהתכסה הלילה בשמיכה של כפור
המון אדם יחכה על שפת הרחוב
קולות של צחוק רועם ושמחה
יכסו קולות של שנאה ומכאוב
ילד קטן-קטן במעיל עבה וגדול
ירוץ על הדשא בגרגורים של צחוק
לתפוס את הכדור ששכח שם אתמול
אימא מודאגת תרוץ אחריו
ופתאום! תעמוד, תידום ותרעד.
מדוע כל כך שקט פה עכשיו? |
|
|
טוב, די, נמאס
לי. כבר עדיף
לעבוד ברמזור,
גם משלמים יותר.
כמה אפשר? אני
עומד כל היום
וצורח. נמאס.
כותבים עליי
סלוגנים מטופשים
וכולם רואים את
השיערות שיש לי
באף. אני
מתפטר!
האיש האדום
שלמעלה ברגע של
משבר, לפני
שהתחיל לעשות
מדיציה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.