ספאנקי לא בוכה יותר...
היא אומרת שנרדמו לה הדמעות.
אבל יש שחושבים שספאנקי שכחה איך לבכות.
ספאנקי לא בוכה יותר...
היא אומרת שנרדמו לה הדמעות.
אך אני יודעת שנגמרו לה הדמעות,
בגלל זה היא לא מצליחה לבכות.

ספאנקי לא מחייכת יותר...
היא אומרת שנרדם לה החיוך.
אבל יש שחושבים שספאנקי שכחה איך לחייך.
ספאנקי לא מחייכת יותר...
היא אומרת שנרדם לה החיוך.
אך אני יודעת שנגמרה לה הסיבה,
בגלל זה ספאנקי לא מחייכת.

ספאנקי לא רוצה יותר...
היא אומרת שנרדם לה הרצון.
אבל יש שחושבים שספאנקי שכחה איך לרצות.
ספאנקי לא רוצה יותר...
היא אומרת שנרדם לה הרצון.
אבל אני יודעת שנעלם לה הרצון,
בגלל זה ספאנקי לא רוצה.

ספאנקי לא חיה יותר...
היא כבר לא אומרת דבר.
אבל יש שחושבים שהיא סתם נרדמה.
ספאנקי לא חיה יותר...
אבל אני יודעת שספאנקי כן בכתה.
שספאנקי כן חייכה.
שספאנקי כן רצתה.
שספאנקי פחדה.
שספאנקי עשתה את הכל בסתר...
שאיש לא ידע.
שספאנקי אהבה.
שספאנקי כאבה.
שספאנקי נעלמה.
הלכה.
נרדמה.
ולא תהיה יותר על פני האדמה.

ופתאום יש שאומרים שספאנקי הייתה ילדה יפה.
שאהבה לצחוק ולבכות ורצתה לחיות בכל מעודה.
אך למה הם משקרים?
עמוק בפנים הם יודעים את האמת..
למה תמיד מבינים אדם רק אחרי שהוא כבר מת?