כיוונתי אותו בדיוק לפנים שלה.
אין לי מושג בכלל איך הוא הגיע אלי אבל זה לא ממש שינה לי.
היא הסתכלה אלי במבט מפוחד ואני הייתי הרבה יותר מפוחד ממנה.
הסתכלתי עליו, הסתכלתי עליה, הוא היה טעון.
עדיין הייתי עסוק במחשבות איך הגעתי לפה איתה ומצאתי את עצמי
מכוון אליה אקדח.
אמרתי לה: "אולי אני אירה בך?"
"אבל אתה אוהב אותי"
"מאיפה לך לדעת?"
היא שתקה קצת...
שתקה עוד קצת ואמרה "כי אתה אמרת לי" בקול השמיימי שלה.
לרגע הרפיתי מהאקדח.
היא באה לכיווני, חייכה.
הסתכלתי עליה, לא ידעתי מה לעשות.
היא התקדמה עוד קצת.
כיוונתי אליה את האקדח שוב.
היא כבר לא ממש חייכה.
אמרתי לה להסתובב, היא הסתובבה.
היא התחילה לבכות.
אז קטפתי לה פרח ויריתי לעצמי בראש.
אני בטוח שהיא יותר רגועה עכשיו וגם אני...