[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







מישי בן-דב
/
בובות

בובות, זה תמיד בובות. אפשר לחשוב שרק אתמול התחלתי עם זה, שרק
אתמול הייתי בסוף כיתה ח' וישבתי בבית, מול המחשב ופתאום ככה
התחלתי. לא יודעת מה משך אותי. בהתחלה חשבתי שזה בגלל שגם
אחותי ציירה אותם אבל אני התמכרתי ועכשיו זה כל הזמן, בובות,
בובות, בובות! כל הזמן.
לפעמים זה מצחיק לחשוב שילדה תמימה, חמודה נחמדה וצנועה תהפוך
לסדיסטית פסיכופטית... אבל הן מושכות, תודו, המבטח הריק שלהן
ואז פשוט אפשר לעשות להן הכל ולא יהיה להן אכפת כי הן בובות
והן חסרות הבעה, חסרות חיים, מתות, גופות, גוויות - איך שתרצו
לקרוא להן - לא, אני לא משוגעת, אל תשפטו אותי כי אני מוציאה
את כעסי על כלום, על בובות. ויש בי הרבה כעס, תמיד יש.
אבל מה אם זאת לא הסיבה, כי תמיד כשאני שמחה אני מציירת, או
שזה הפוך כשאני מציירת אני שמחה? לא יודעת.
אני חושבת שהתת מודע שלי עושה את זה כי התעללו בי בביה"ס
ועכשיו אני חייבת להתעלל במישהו אחר אז אני עושה את זה לבובות,
ועכשיו? אני מודעת לזה ואני ממשיכה עם זה, אפילו הכאב של מה
שקרה ביסודי ובחטיבת הביניים, למה?
אני לא משוגעת, לא, אני גם לא דכאונית. נכון שלפעמים אני יושבת
בצד וחושבת על הדברים הרעים שקורים אבל זאת גם דרך להירגע, גם
אם תחשבו שלא, לשקוע בעצב או בכעס גורם לו להעלם ולהתעלם ממנו
גורם לו לחזור ולהכות בחוזקה. ואז אחרי שאני חוזרת לעצמי אני
מציירת ומראה לכולם עד כמה שאני משוגעת, אבל אני לא.
ועכשיו סיימתי י"ב עם שני ספרים, שני קעקועים, ים של ציורים
וסיפורים, וציור קיר בחדר, ושל מה? בובות.
אני לא משוגעת, אני לא פוגעת באחרי, באף אחד אבל אני לא מצליחה
להיפטר מהכאב, כמו מחט שמדי פעם יוצאת ויש הקלה ולפעמים היא
חודרת בשיא הכוח וכל מה שאתה רוצה לעשות זה לצרוח, "תפסיקי,
תפסיקי!" אבל אלו החיים.
אני לא משוגעת, אני מציאותית.  







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
נתקעתי בפקק של
מצעד הגאווה
ו...
בעצם לא משנה.





עו"ד שמעון
מזרחי, הומופוב
אגרופוב רחובפוב
מהזהפוב, לא
מאמין שזה קורה
לו.


תרומה לבמה




בבמה מאז 10/12/03 18:55
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מישי בן-דב

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה