[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







רועי בלום
/
בן זונה

"בן זונה, בן זונה נה נה, בנזונה, בן זונה  " עד היום בכל פעם
שאני נזכרת בו הדבר הראשון שעובר לי בראש זה בן זונה, כבר
בפגישה הראשונה שלנו הוא אמר לי את זה עם מעט מבוכה, משהו
בסגנון של אימא שלי לא עובדת בעבודה רגילה.
ואני בחורה חצי צפונית אבל בלי כסף, זאת אומרת גרה ברמת אביב
אבל אלוהים יודע איך ההורים עושים את זה עם משכורת מינימום,
שומעת מה שיש לו לומר ואומרת שזה לא כל כך משנה לי במה אימא
שלו עובדת.
הוא כמובן חייך והוסיף כי אני לא יודעת ואני בחיוך ישר אמרתי
"נו תפתיע אותי, תן לי משהו שאני לא אקבל, מה היא עובדת במס
הכנסה או משהו כזה? בבית הסוהר? למה מה כבר היא עושה?" והוא
בחיוך קטן לוחש "זונה" אני לא בטוחה אז אני שוב שואלת "מה אמרת
"במן סוג של חצי הפתעה בטוחה כי הוא עובד עלי אבל הוא חוזר שוב
בשקט "כן היא זונה, אבל מהסוג שמרוויח והרבה" הוא מחייך אלי
חיוך מושלם שכזה עם הרבה שיניים לבנות ושיער שעף עם מעט רוח
אחורה בתוך המסעדה.
אני שותקת לרגע, נו  טוב מה בחורה יכולה לומר אחרי שהבחור שהיא
רק הכירה שבוע קודם אומר לה כי אימא שלו זונה ובעצם שהוא בן
זונה, למעשה מסתבר שהוא בן בן זונה ולא סתם אלא שאימא של אימא
שלו הייתה אחת הזונות הידועות ביותר ביפו העתיקה, אני זוכרת
שרציתי לשאול אותו אחרי שגיליתי את זה את השאלה המתבקשת, לא לא
אם אחותו זונה גם כן, ולא אם הוא יודע מי האבא, אלא ברור, כמה?
מה זאת אומרת כמה? כמה לילה?
הרי אני מכירה כמה חברה שישמחו לבילוי עם האימא של חבר שלי,
אבל לא העזתי לשאול עד שפגשתי אותה בפעם הראשונה, למעשה לא אני
שאלתי אלא היא הציעה את זה בעצמה כאילו היא מציעה לי כוס קפה
עם שניים סוכר, ולא תודה אני לא שותה קופאין , אמרו לי שזה
ממכר.

למעשה פגשתי אותה רק חודש בערך אחרי השיחה ההיא במסעדה , הוא
רצה שאני אפגוש אותה מיד הוא אמר שהיא הבן אדם הכי נפלא שיש ,
שהיא פתוחה עם כל מי שהיא פוגשת לא משנה אם זה לקוח או כל אחד
אחר, ואפילו אתו היא פתוחה לחלוטין, אני מודה שזה העלה לי כמה
רעיונות לא מי יודע מה לראש והוא שקלט אותי מיד נעשה אדום
כולו, "נראה לך" הוא אמר בשקט, "בחיים לא הייתי אפילו מדמיין
לעשות את זה אתה" הוא הוסיף בחיבוק, "חוץ מזה את דואגת לי"
המשיך כאשר הוא מלטף לי את הבטן על המיטה שלי "הרי ראית תוך
כמה זמן לקח לי לכבוש את חומות המגן שלך" צחקק ממשיך ללטף  את
הבטן שלי. תאמת לא לקח לו הרבה זמן ואני לא יודעת למה, הוא
הראשון שלי, לא, לא הראשון, הראשון, אלא הראשון שאחרי שבוע
הייתי אתו בלי לחשוב בלי התחייבויות סתם כי רציתי אותו,  יש בו
איזה משהו שמושך נשים, הוא יודע את זה, הוא אמר לי את זה, והוא
די גאה בזה, למעשה הוא אומר שזה עובר אצלם במשפחה וזו אחת
הסיבות למקצוע של אימא שלו, אני חושבת שזה בגלל שהוא עקרב ,יש
לי משיכה לא נורמלית לעקרבים, והוא בהחלט משך אותי עוד לפני
שהספקתי לומר משהו,  העיניים שלו המבט שלו המיס אותי כמעט מיד
והוא חש בזה הוא חש בזה כמו  שכלב חש בזה שמפחדים ממנו, ותוך
שניות הוא נצמד אלי בתירוץ  כל שהוא ומאז אני אתו חצי שלי חצי
שלו.
אז אחרי משהו כמו חודש אני מגיעה אליו הביתה לאחר שהוא מספר
לי שגם הקליינטים מגיעים לשם ואני עולה בגרם מדרגות של בית חדש
אי שם באזור ראשון, למעשה כאשר הגענו אליו הביתה הייתי בטוחה
שהוא עובד עלי למה הבניין נראה כמו אחד הבתים החדשים שרק נבנו
לא מזמן, מה גם שזה אחד האזורים הכי יקרים בארץ אפילו שזה
בראשון, הוא ראה על הפרצוף שלי את ההפתעה והסביר לי שרוב
הלקוחות של אימא שלו לא היו מגיעים למקום שנראה פחות מזה.
אנחנו נכנסים לתוך הדירה ואני כמעט נופלת על הרצפה כאשר אני
רואה מסדרון צבוע באדום ומספר כיסאות צמודים, הוא מסביר לי שגם
הקליינטים החשובים צריכים לפעמים להמתין ונכנס לתוך אחד
החדרים, אני הולכת אחריו ומזה חדר רגיל ביותר ומיטה נוער קטנה
נמצאת בתוכו, המבט שלי ברור לו והוא מסביר לי מיד שזה לא החדר
שבו אימא שלו מקבלת את ה"אורחים" אלא החדר שלו, אני מהססת לרגע
ומתיישבת על המיטה שלו, הוא מחייך אלי ויוצא מהחדר, אני נושמת
עמוק לא כל כך סגורה על מה שאני הולכת לומר לאימא שלו, נו טוב
מה כבר אומרים לזונה שהיא גם האימא של החבר שלך?

הוא נכנס אחרי כמה דקות ומתיישב לידי "היא עוד כמה דקות מסיימת
עם לקוח ואז היא תבוא" הוא אומר באיזו תמימות כאילו היא רק
שותפת כלים או משהו כזה,  אני מחייכת אליו אבל הוא מרגיש את
העצבנות שלי ומציע לי להוריד את המעיל,  אני מסירה אותו ולאחר
שתי דקות הדלת בחדר שלו נפתחת, בחור שחרחר מופיע בכניסה ומביט
עלינו בזמן שאנחנו מביטים עליו בחזרה, "אוי סליחה" הוא אומר
ויוצא מהחדר במהירות כאשר הדלת נסגרת אחריו בטריקה.
החבר שלי מסמיק קצת ומסביר לי שזה קורא לפעמים "אולם בדרך כלל
הם בורחים לפני שאני מספיק לומר משהו" הוא מסיים ומנשק אותי
בקצה השפה, מהסוג של הנשיקות שבקושי נוגעות אבל יש בהן יותר
מהנשיקות הרגילות, אני מנסה לתפוס לו את השפתיים והוא מתחמק
ומתרחק ממני בחיוך חצוף, אנחנו משתעשעים כמה דקות ולא שמים לב
כאשר הדלת נפתחת שוב, האישה שעומדת בפתח מתיישבת לידינו
וממתינה בשקט חצי חתולי, בדממה ללא תנועה כמעט, כאילו מביטה
בנו בסקרנות.

אני מבחינה בה בפתאומיות ומזנקת מהשפתיים שלו לאחור, הוא נבהל
ממני ואז קולט אותה מחייך אבל לא אומר מילה.
היא מחייכת לכיוונו ואז מביטה בי בוחנת אותי כמו שאני בוחנת
אותה, אני מבחינה שיש לה גוף שמתאמן לפחות 4 או אולי יותר שעות
ביום, סקסי להחריד רזה כמו מקל חוץ מהמקומות הנכונים, היא לא
צובעת אבל יש לה שיער חום לא ארוך במיוחד, הפרצוף שלה מזכיר לי
בובת חרסינה עתיקה אולם אם הייתי פוגשת אותה ברחוב לא הייתי
אומרת שהיא עברה את גיל 18 אולי אפילו פחות, היא מאופרת אבל
בצורה שכמעט ולא מרגישים וריח מדהים מגיע ממנה אלי, אני מסמיקה
קצת כאשר היא מושיטה את היד לכיווני, "שלום" היא מחייכת אלי,
"אני אימא של הבחור שלפני רגע בדק את הטעם של השפתיים שלך".
אני מביטה בה עוד לא סגורה מה לעשות ולמזלי האינסטינקטים שלי
אומרים לי להרים את היד לכיוונה ומיד אנחנו אוחזות ידיים, אני
לא יודעת איך אולי זה באמת במשפחה שלו אבל הזרם שהועבר אלי
בפעם הראשונה שהייתי אתו ממש, הוא כלום לעומת מה שהאישה הזאת
העבירה לי בשתי הדקות שהחזקתי בידיה, נראה היה שיש לה איזו
שהיא משיכה מגנטית שלא נתנה לי לעזוב את הידיים שלה, היא
המשיכה לחייך ואני פלטתי את המשפט הראשון שעלה לי בראש "הלווי
ואני הראה כמוך בעוד 20 שנה" היא הביטה בבחור שישב לידי , זה
שקורא לעצמו הבן שלה אבל ברחוב נראה כמו מכסימום אחיה הגדול,
"18 אולי" לחשה לכיוונו והוא חייך לכיוון שתינו, לאחר כמה
שניות השקט שהיה בחדר נעלם כאשר אפשר לומר כאשר כמעט ונהייתי
אחת מהמשפחה, דבר נחמד עד המקצוע המשפחתי, החבר שלי להפתעתי
נעלם כמה דקות אחרי שהתחלנו לדבר והיא ואני ניהלנו שיחה שבין
אישה לרעותה כמו שלא ניהלתי שנים עם משהי אחרת אפילו אימא
שלי.
לקח לי ולה שבועיים עד שהיא ידעה עלי כל פרט ולא הקטן ביותר
שעבר עלי בחיים כאשר היא נשארת תמיד קצת מסתורית, אומרת שזה
טוב להשאיר מעט לא ידוע בשיחה בשביל שיהיה מה להפתיע, בהתחלה
הפריע לי כאשר באחת השיחות שלנו החבר שלי נכנס ואמר לה שיש לה
לקוח ממתין, היא חייכה אלי ואמרה משהו בסגנון של עבודה קודמת
כאשר היא יצאה מהחדר, למעשה עד שנפרדתי ממנו לא הצלחתי שלא
להסמיק בכל פעם שהיא הייתה יוצאת בגלל לקוח, כאשר היא הייתה רק
מחייכת למראה המבוכה שלי ולא אומרת כלום בנושא, הפעם היחידה  
שיה אמרה משהו הייתה ביום שנפרדתי ממנו, מסתבר שהוא שכח לספר
לי שלא רק היא במקצוע אלא גם הוא, למעשה הוא אפילו די הופתע
כאשר אמרתי לו שאני לא יכולה להיות אתו כאשר הוא עובד במקצוע
העתיק ביותר בעולם.
הוא קיבל את זה בהבנה אבל היא לא, היא הביטה בי בפעם הראשונה
בזלזול כאילו אני הזונה ולא היא, היא הביטה בי ושתקה לרגע ואז
אמרה, "בכל פעם שהסמקת אני חייכתי כי אמרתי יבוא יום והיא תבין
שלהיות זונה מבחירה זה לא בושה, יבוא יום והיא תראה שלהיות
זונה זה לא דבר שחייב להיות רע, אבל למרות שהימים חלפו, ולמרות
שראית שמאחורי ה"זונה" מסתתרת אישה רגילה עם רצונות עם משאלות
עם בקשות ועם חלומות את עדיין לא מסוגלת לקבל את זה שאנחנו לא
כל כך שונות..."

עד היום אני כל פעם נזכרת בו בבן זונה, בבן בן זונה שחיבק אותי
ונישק אותי וליטף אותי, אני נזכרת בזונה אימא שלו שדיברה איתי
ולחשה לי וצחקה איתי, ואני נזכרת במשפט האחרון שהיא אמרה לי
לפני שאני עזבתי, "כל הנשים זונות, רק שהחכמות לוקחות כסף"

כאשר היא אמרה לי את זה אני אמרתי כולן אבל לא אני.
שיקרתי..







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אם רבין קיבל
כיכר מה עם לאה?
למה היא לא
קיבלה שום רחוב,
סימטה, שכונה,
משהו...
הכל גזענות, אני
בעד לקרוא לבנק
הזרע על שם לאה
רבין, בכל חדר
בקיר המזרחי
תיהיה תמונה של
לאה, ככה זה גם
יגביר את הילודה
ו... בעצם לא
משנה.

עמוס מהמוסד חשב
שהוא מאוהב בלאה
רבין אבל בסוף
הסתבר לו שזו
לאה לופטין אבל
גם לופטין זה
מספיק מבאס
ומוציא אותו לא
פחות דביל (אולי
יותר, היא עוד
בחיים)


תרומה לבמה




בבמה מאז 22/4/01 16:30
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
רועי בלום

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה