|
מול אותם השיחים
על אותה מדרכה
בעיניים דומעות
ומחנק בגרונך.
זה שעה ארוכה
שחושב ודואג
איך תמשיך שוב לצעוד
וכבר בפסגה אתה עומד.
ופותח עיניים
מנסה להתגבר
ומראה כה מדהים
לתוכך אז חודר.
הרצון כה בהיר
מעולם לא היה
והרגש חזק
אין מקום לאשליה.
ושומע מילה מבטיחה מאי שם
שאתה לא לבד עוד יותר לעולם.
אז לפתע מול אותם השיחים
על אותה מדרכה
בעיניים דומעות
אך דומעות משמחה. |
|
|
מי אמר
שהסלוגנים
חייבים להיות
בדף האחורי? לא
יכלו לתת לנו
משהו קצת יותר
פתוח ועם יותר
סגנון?
אולי, הדף
הקידמי? |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.