|
ניסיתי לא לחשוב עליך
כדי לא להשתגע
אז דמיינתי מוסיקה
דימוי שאמור להרגיע תמיד,
ומשום מה עלו לי רק תמונות
של זאפא מחבל בגיטרה
ומוציא אנקות
ומכופף את האצבעות
בצורה לא אנושית כמעט
מנפיק צליל
שמרוב שהוא טוב הוא רע
מה שהחזיר אותי אליך
ילד שנעלם לי בין
הודעות טקסט ויממות
של דממת אלחוט
ואני כבר מדמיינת אותי
על חוט
בדרך אליך
לעולם הבא או הזה
או לאיזה שהוא מוות מבורך
בו שנינו יחד.
נו, תתקשר כבר! |
|
|
אז איך שאני
יושב שם, בחדר
שלי, פתאום אני
שומע קול. אני
מסתכל מהחלון,
לא רואה כלום.
פתאום עוד פעם
הקול הזה. אני
פותח את הדלת
וצועק "מישהו
בבית?" אף אחד
לא עונה. אני
חוזר לחדר. שוב
הקול הזה. אני
מנסה לשמוע
מאיפה הקולות
מגיעים. בסוף
אני מגלה שהם
מהבטן שלי.
(מתוך ספר
הציטוטים
המפוברקים
המפוברק) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.