[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







עצב פנימי
/
אני ואתה

אני ואתה. אתה ואני.
אני אבוא למקומך ואקח אותך. בלי להודיע לך, בלי לשאול.
ניקח תיק ונשים בו רק שמיכה מחממת,
ותישא על גבך גיטרה שחורה, שבהמשך אסחוב אותה גם.
נלך לאן שהרגליים יובילו אותנו.
נשב על החוף, הרוח תהיה קרירה, המחשבות יהיו חמות ורגשיות,
אני אקריא לך שירים, אתה תנגן שירים, שירים מוכרים,
ונשיר ביחד.
ואני אצחק עליך כשתזייף ואתה תעשה פרצוף מצחיק, ונצחק.
מפיך יצאו בדיחות לא מתוכננות, את רובן אתה בעצמך לא תבין,
אך אני אצחק, כי זאת אני.
נביט על האנשים ברחוב ועל כל אחד נדביק סיפור, נמציא את העתיד
שלו,
את ההווה. ונצחק. לא נפסיק לצחוק.
הערב יירד, יהיה טפטוף קל ואתה תשאל אם קר לי.
זה ישמע לי פתאטי ולכן אשיב 'לא' בחיוך. אתה תחייך חזרה.
נוציא את השמיכה שהבאנו, נשב צמודים מתחתיה,
ואולי יהיה לנו ספל תה חם ביד.
נדבר, נדבר הרבה, ניפתח אחד אל השני
כמו שלא נפתחנו אל אף אחד.
ייצאו לי דמעות, ואתה תכניס את ידך בתוך שרוולך ותמחה לי אותן
ואני לא אוכל שלא לחייך...
זרמנו הלאה ... תורך לבכות. אבל לא באמת לבכות, תהיה עצוב.
ואני אפחד לגעת, אבל אני אגיד משהו, זה יגרום לך לחייך,
תוסיף עוד כמה מילים כדי שזה יהיה מצחיק יותר, ואכן נצחק.
כ"כ נצחק ... ונגיד את כל מה שאנחנו חושבים, את כל הכעסים
הקטנים על האנשים סביבנו,
ונצחק על כל ההרגלים המוזרים שלנו, ונצחק.
נעמוד על רגלינו, העיניים שלך יבקשו חיבוק, אני אפחד להתקרב,
אתה תחבק אותי ואני אניח את ידיי עליך.

נטייל, יד ביד אולי, הפלגנו עם הדמיונות,
עכשיו באמת נרצה להפליג.
נעלה על יאכטה קטנה, הכל חשוך ורק אורות העיר נוצצים,
נמצא פינה קטנה רק לנו, נקשיב לגלים, נקשיב למיתרים,
יהיה ערפל ונעשה כאילו אנחנו מעשנים, ונצחק.
נשכח מכל הסובבים, לא נתחבר עם אף אחד אחר,
לא נרצה שהלילה ייגמר.
אתה שלי, ואני שלך.
נתוודה כמה שכיף לנו אחד עם השני...
ויהיה לך חיוך שדורש חיבוק, אז אני אחבק אותך,
ואתה תשים את ידיך עליי.
נשחק משחקי מבטים, בפעמים הראשונות אני אנצח, ואח"כ לא יהיה
טעם להמשיך כי אף אחד לא יחייך.
נשקע בעצב שאנחנו הולכים להיפרד, כי כל החוויות לא יקרו שוב,
לא בקרוב.
נתחבק שוב, ונחייך, תזרוק משהו לאוויר, או שזו תהיה אני,
ושוב נצחק.
ואז אני אוציא את האקדח וארה בך.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אם למשל, את
נכנסת לשירותים,
ואז נכנסת מישהי
אחרייך ומשתינה,
ואז, באופן
היפותטי את
מפליצה, אבל
באופן היפותטי
כן, כי הרי בנות
לא מפליצות, ואז
נגיד היא שומעת
את זה ומפליצה
גם;
האם זה אומר
שחלקנו רגע
אינטימי? האם זה
יהיה במקום
להגיד לה
לבריאות??


ואל תענו לי
אפילו.


תרומה לבמה




בבמה מאז 28/2/03 4:34
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
עצב פנימי

© 1998-2022 זכויות שמורות לבמה חדשה