[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אלון תמיר
/
צ'ארלס

קובי, צ'ארלס ואני שוב נבחרנו להביא את ארוחת הלילה לשאר
המחלקה. לקחנו כמה ארגזים ירוקים של תנובה והלכנו למטבח של
הבסיס. כרגיל שלומי, הטבח המניאק, עשה עלינו פוזות ולא נתן לנו
את כל האוכל שהיינו צריכים להביא לשאר המחלקה. צ'ארלס שהיה ממש
עצבני, כי הוא רצה כבר ללכת לישון אמר לשלומי שכדאי לו להביא
את האוכל כי אם הוא לא יביא את האוכל אז הוא יהרוג אותו. שלומי
גיחך ואמר לצ'ארלס שהוא נקניק והוא לא מסוגל לעשות כלום וכולו
רק דיבורים. צ'ארלס שילב את כפות ידיו אחת בשנייה ומתח אותן
כלפי חוץ ואז בקור רוח מרשים הוא דרך את רובה הגליל שהיה מונח
על כתפו והדביק לשלומי כדור מדויק בין העיניים, כל הראש של
שלומי דימם והוא נפל ישר על הרצפה. הרמנו את שלומי וזרקנו אותו
לפח האשפה. לקחנו את האוכל של הפלוגה חוץ מהמלפפונים שהיו
מכוסים בחתיכות עור מהראש של שלומי.

חזרנו עייפים לכיוון המאהל, מרחוק הבחנו בדמות של אחד המפקדים
מתקרבת, אמרתי לקובי וצ'ארלס שיעמדו אחד ליד השני ואני אתן
הקשב. "צוות מחלקה שלוש היכון להקשב שתיים, שלוש, הקשב,
המפקדת!", צ'ארלס וקובי הסתכלו עלי מופתעים והתחילו להיקרע
מצחוק. לא הבנתי למה הם מסתכלים עלי ככה ולמה הם צוחקים עד
ששמעתי צעקה, "מי זה?!". הבנתי שזו לא הייתה המפקדת ריקי
ממחלקה שתיים כמו שחשבתי בתחילה אלא המפקד עידן. המפקד עידן
שבעצם היו לו דרגות של  "סמל" אבל בכל זאת נקרא ה"מפקד" ולא
"הסמל" הגיע במהירות,  גם הוא כמו קובי וצ'ארלס לא הצליח
להתאפק ומתחת לאפו הסתתר חיוך חצי משועשע - חצי רשע. ניסיתי
להסביר לו שאני לא רואה טוב מרחוק ושכחתי את המשקפיים בקיטבג,
אבל זה כנראה לא כל כך עניין אותו. המפקד עידן התחיל לתזז
אותנו בכל המחנה וטחן אותנו בשלל פק"לים מתוך ארסנל העינויים
שהכיר. אני חושב שהוא עשה את זה בגלל שהוא ממש נעלב מכיוון
שהוא לא היה מפקדת וגם נראה לי בגלל שהוא היה בעל דרגת סמל ולא
קיבל תפקיד של "סמל", למרות שהוא כבר בשירות מעל לשלוש שנים.

למחרת בבוקר, המפקד של הבסיס אמר שהוא מאד מצטער אבל היום לא
תהיה לנו ארוחת בוקר כי שלומי הטבח נפקד מהבסיס ועד שהוא לא
יחזור לא יהיה מה לאכול בחדר האוכל, לפחות יומיים עד ששמעון
הטבח השני יחזור מהחופשה השבועית שלו. היינו ממש רעבים אז
הלכנו לשק"ם לקנות באפלות וקולה. התור היה ארוך מאד וכולם נראו
ממש רעבים, אפילו המפקד עידן נראה רעב מאד; הפנים שלו היו
לבנות ממש כמו של שלומי הטבח לפני שזרקנו אותו לפח וחיכה כמו
זאב שאורב לעיזה עסיסית עד שהחניכים יסיימו את הקניות שלהם,
אני בטוח שהוא רצה להתנפל על מדפי השק"ם ראשון, אבל הוא היה
חייב לשמש דוגמה אישית ולחכות שהחניכים יקנו לפניו. מרוב רעב
הוא פתח על כולם עיניים של רוצח מטורף כי הוא לא רצה שיגמרו לו
את כול ה"קולות" והבאפלות שיש על המדפים בשק"ם. קובי, צ'ארלס
ואני החלטנו לנקום במפקד עידן על התיזוזים שהוא ערך לנו ערב
לפני כן, הסתכלנו עליו וחייכנו לכיוונו. קנינו את כול מה שהיה
בשקם הכול כולל הכול, לא השארנו כלום על המדפים ויצאנו מהשק"ם.
הסתכלנו על פרצופו המתוסכל של המפקד עידן, פתחנו שקית של
"ביסלי" אכלנו כל אחד שתי חתיכות של "ביסלי" , עשינו רעש חזק
בלעיסת כל חתיכה ואת שאר השקית המלאה זרקנו לפח האשפה. עזבנו
את רחבת השק"ם, מתגלגלים מצחוק.

בפטרול של הערב הבחנתי מרחוק בדמות חשודה מפשפשת בפח האשפה,
דרכתי את הנשק והתחלתי להתקדם לכיוונה תוך כדי הליכת חתול
איטית וזהירה, כאשר הגעתי ממש קרוב ראיתי את המפקד עידן מפשפש
בפח ומחפש את שקית ה"ביסלי" שהשלכנו מוקדם יותר. מיהרתי להעיר
את קובי וצ'ארלס, סיפרתי להם בהתלהבות מה שראיתי בזמן הפטרול,
קובי וצ'ארלס התלבשו מהר. רצנו ביחד לרחבת השק"ם, "המפקד" עידן
עדיין היה ברחבה, לועס בלהיטות את הביסלי הנחשק שזה עתה הוא
מצא בפח.

התקרבנו בשקט לכיוונו של המפקד עד שהגענו ממש קרוב, בערך מטר
ממנו. אמרתי לצ'ארלס וקובי לעמוד אחד ליד השני ולהוריד את
המכנסיים כאשר אחוריהם הלבנבנים מופנים לכיוון המפקד ואז בקול
מעט נרגש אך החלטי צרחתי לכיוונו, "צוות מחלקה שלוש היכון
להקשב שתיים שלוש, הקשב!... המפקדת!".







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אתה בא לעולם?

(זרעון לחברו)


תרומה לבמה




בבמה מאז 1/3/03 1:38
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אלון תמיר

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה