|
ביגון ובצער אני שוכלת אהוב
יושבת על מצבתו שעדיין טרייה.
נפשי הריקה וליבי הכאוב
מתפללים לגאולה בשבריר של שנייה.
פותחת אלבום והתמונות בתוכו
מזכירות לי יותר כיצד פעם שמח
נשבעת שלנצח אזכור את חיוכו
אבל מה יקרה לי אם פתאום אשכח?
אבוא לבקר פעמיים בחודש
אדליק לו נרות ואניח פרחים.
וכל עשב שוטה אעקור מהשורש
אדבר אליו כאילו היה בחיים.
אספר לו כיצד הבטן גדלה לי
התינוק כבר בועט והולם בחוזקה,
אם אתקע בו סכין יהיה זה הסוף ויוקל לי
ונהיה שוב ביחד אני ואתה. |
|
התסכול הוא
ידידו הטוב
ביותר של
הסלוגניסט |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.