[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








הבטתי בה בעודה שולחת את אחת מרגליה הארוכות אל המקלדת, לוחצת
על המקש שיתחיל את המוזיקה,
ובעוד החדר מתמלא בצלילים המלטפים של ה doors יכולתי לחשוב רק
על דבר אחד,
הרגליים הארוכות האלה, העור הלבן, העדין, חטובות ורכות כל כך,
אפילו לילדות קטנות אין רגליים כל כך עדינות, כל כך טהורות
ותמימות. והיא כבר מזמן לא ילדה.
העיניים שלי מחליקות מכפות רגליה, נשטפות בזרם של קרסוליה
הדקים מעלה אל הירכיים, משום מה התחלתי להרגיש תחושה מוזרה
בפי, עצמתי את העיניים בצורה הכי ילדותית שאפשר, כשהעפעפיים
ממש מכווצים וכל ההבעה משתנה,
היא צחקקה, אני יכול רק לנחש שזה בגלל איך שנראיתי באותו הרגע
אבל לא פתחתי את העיניים כדי לראות לאן היא מביטה או את הבעת
פניה, ידעתי שברגע שהעיניים שלי נפתחות אני מאבד שליטה, שכל
המחסומים וכל הסכרים נפרצים, שהאהבה שהחזקתי כלואה בפנים כל כך
הרבה זמן ובכזאת הצלחה תפרוץ החוצה כמו נהר של מים גועשים
שיחריב כל מה שיעמוד בדרכו ויסחף אותי הלאה למפל להתנפץ על
הסלעים שהכרתי מקרוב כבר כל כך הרבה פעמים.
ובינתיים כל מה שנותר לי להיאחז בו הוא קולו העמוק של ג'ים
מוריסון וריחו הקלוש של האלכוהול שתמיד מתלווה אל        ה
doors.. אצלי.
אני רוצה להושיט יד לבקבוק אבל העיניים מסרבות להיפתח, אני
מגשש אחריו בעיוורון ושוב היא מצחקקת, שוב הצחוק הילדותי
הקופצני שמהדהד לי בתוך החזה, יוצר סדק אחר סדק בסכר שלי וכבר
מתחילות להיגמר לי האצבעות.
אני שומע אותה זזה, אולי קמה, עושה משהו, אני ממשיך לחפש את
הבקבוק, מפיל ואף שובר כוס אחת ועדיין לא פותח את העיניים,
עדיין מפוחד מידי ולפתע, הבקבוק מוצא את דרכו לידי בעצמו, או
שמא.. הוגש לי, אני יכול להריח את ריחו המשכר של שיערה בעודי
מקרב את הבקבוק לפי, האלכוהול, שהשפעתו נראית טריוויאלית
בהשוואה, זורם לתוכי כנחל עדין, מרגיע, שפתיי נאחזות בבקבוק
כאילו יונקות ממנו חלב אם מאשש, שבע זה מכבר אך עדיין מפחד
להתנתק.
אחרי נצח של כמה שניות שקפאו להן באמצע הזמן הבקבוק נלקח ממני,
חלש מכדי להיאבק אני מוותר, החמימות בבטן מצהירה על קיומה
והאלכוהול מתחיל לעשות את דרכו בנפתולי עורקיי, אך אני כבר
מכור לסם אחר, היא לוקחת את ידי ומניחה אותה על החזה המושלם
שלה, רק עכשיו אני מבין שהיא התפשטה בזמן שגיששתי אחר הבקבוק,
פי נפער ונצמד לצווארה החם, עיניי עדיין עצומות, ידי האחרת
מלטפת בחשש את ירכיה הפנימיות שנסגרות עליה, לוכדות אותה
מאושרת ביניהן, היא גונחת בלחש לתוך אוזני ונסוגה אחורה, עיניי
נפקחות מעצמן ומולי נגלות זוג אבני ירקן מחייכות חצי עצומות
במבט מסומם בוהות היישר לתוכי..
this is the end, my only friend, the end, of all elaborate
plans, the end, of everything that stands, the end, no safty
or surprise, the end, I`ll never look into your eyes.. again







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
שערות על הגב
עוד יחזרו
לאופנה




צ'ארלי
אמסלמוויץ' נביא
בעירה מחפש
נחמה.


תרומה לבמה




בבמה מאז 26/12/02 11:31
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ג'פרי דירדן

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה