[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







דוריאנה דור
/
חברות הכי טובות

אפרת ויעל הפכו לחברות מהיום שעברו לגור באותה שכונה.
שכונה צעירה, לכל משפחה בית עם גינה צמודה. הגינות שלהן היו
צמודות זו לזו.
נעשו חברות נפש. מקיימות שיחות ארוכות בזמן שהילדים משחקים,
שיחות אל תוך הלילה אחרי שמשכיבות את הילדים, הולכות ביחד
לקניות. חברות הכי טובות.
אפרת, עם שלושה ילדים ובעל בהייטק לא הפסיקה לקטר שהיא מגדלת
את הילדים לבד. יעל לעומתה עם בעל מורה שהיה מתייצב כל יום
בשתיים בבית, נחנקה מהנוכחות שלו. בשיחות נפש לתוך השעות
הקטנות של הלילה הגיעו כמובן גם השיחות האינטימיות. אפרת ספרה
שרונן עילוי במיטה. היא היתה מסופקת לחלוטין. הבעיה היתה
שהמינון היה נמוך מדי, הוא לא היה הרבה בבית. אבל כשהיה, זה
היה מטריף. כל פעם הפתעה חדשה, כל פעם שיא חדש.
יעל ספרה שלאייל אף פעם אין דרישות. פעם בחודש במקרה הטוב
משעמם, צפוי.

כשאפרת הודיעה שהיא קיבלה ממקום עבודתה בונוס על מכירות
גבוהות, שני ימי פינוק במלון ספא מפואר, יעל פירגנה לה. אל
תהססי, צאי לחופשה אמרה לה , סעי.
אני אשמור על הילדים, לא תהיה שום בעיה. אפרת סגרה את כל
הקצוות. רונן היה אמור להגיע בשעות אחרי הצהרים, לקחת את
הילדים מיעל, הם ילכו לסרט, המבורגר בקניון וישכיב אותם לישון.
הכל היה מתואם והיא יצאה לנופש רגועה.

זו היתה שעת לילה מאוחרת. רונן ישן במיטתו כששמע רחש קל,
פסיעות של רגלים יחפות על הרצפה . בטרם הצליח לפקוח את עיניו,
מטושטש משינה, הרגיש גוף אישה נצמד אליו.
ריח מתקתק של בושם לא מוכר מילא את החדר וידים רכות החלו
מלטפות אותו נוגעות בגופו מעירות בו פינות ישנות. שפתיים רכות
נצמדו אליו לנשיקה ולשון בטעם מסתורי החלה מענגת אותו.
היא החלה לרדת מטה עם לשונה, נושקת לצווארו, מלקקת את גופו.
כשהחלה לרדת לכוון בטנו חש שיער ארוך מתפזר על בטנו... לרגע
הסס כי לאשתו היה שיער קצר, אבל פיה עטף את אברו והוא שכח
הכל..
ידיה לטפו את בטנו, לשונה לא מפסיקה ללקק אותו, מכניסה את כולו
לפיה,
מעבירה בו גלים של רטט..
הוא שלח ידיו מרים אותה אליו, דוחק בה לבוא אליו.
היא רצתה להתיישב עליו אבל הוא חפן את ישבנה מביא אותה עד
אליו,
מניח אותה על פיו, לשונו חודרת לגופה טועמת אותה, מלקקת אותה,
חודרת עמוק...
היא הרגישה את ברכיה נחלשות, נאחזה בקיר...
תפס אותה במותניה, פיסק את ישבנה, מושיב אותה עליו.
החלה לנוע בתנועות קטנות. ידיו החליקו על שדיה, מלטפות את
פטמותיה, יורדות לבטנה. ידו מוצאת את כפתור האהבה שלה, מעסה
אותו קלות בין אצבעותיו.
היא הרגישה שהיא מתקרבת לשיא, נאחזה בו בחוזקה מגבירה את
הקצב.
הוא תפס במותניה, עטוף בתוכה, מרגיש שהוא מתקרב לקצה יחד איתה

הצמיד אותה אליו בחוזקה, מגביר תנועותיו נותן לעצמו להתפרק
בתוכה..
נפלה על גופו שערותיה מתפזרות על פניו..
לאחר מספר דקות בה שכבו דוממים, הזדקפה, נשקה לו ארוכות על
שפתיו לחשה - לילה טוב רונן... היה נפלא...
הוא הרגיש את הכפור חודר לגופו בעודה מתרחקת, הוא זיהה את הקול
היטב.

למחרת כשחזר מהעבודה בשעות הערב, אפרת כבר היתה בבית, קופצת
עליו בשמחה מחבקת אותו, מנשקת אותו מודה לו שהוא בעל כזה נפלא
שאיפשר לה יום חופש שכזה. "אתה מקסים בעלי האהוב. הילדים ספרו
לי שעשית להם יום כיף בקניון. יקירי, חזרתי מלאת כוחות, הלילה
תתכונן... אני מתכוונת להודות לך באופן אישי" מעבירה יד
תובענית על ישבנו, צוחקת בהנאה.
הוא חבק אותה, מסתיר מפניה את הבעת פניו, בטנו מתכווצת בפחד.
בלילה, אפרת היתה תובענית מתמיד. להוטה, מזמינה, לא מסתפקת
בפעם אחת, מתישה אותו, רוצה אותו עוד ועוד.
נרדמה לבסוף עם חיוך כשל חתול שבלע את השמנת.
הוא לא הצליח להרדם אותו הלילה, המחשבות לא מפסיקות לייסר
אותו.

בבוקר, הן יצאו לעבודה כרגיל ביחד, מזרזות את הילדים.
הן הכניסו את הילדים למכוניות שחנו אחת ליד השניה כשיעל אמרה
לה,
צדקת. הוא באמת עילוי.
אפרת פרצה בצחוק.
"ואיך שאני נהניתי ממנו כפליים אתמול. הרעיון שמישהי אחרת עשתה
את זה איתו רק מגביר אצלי את ההנאה, וההנאה מתעצמת כשאני רואה
אותו מתייסר... "







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
כרוב ניצנים.
הרים של כרוב
ניצנים.
דבר מלבד כרוב
ניצנים.



חזון אחרית
הימים מפי אחד
שבכלל לא אוהב
מרציפן


תרומה לבמה




בבמה מאז 19/11/02 23:24
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
דוריאנה דור

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה