לרועי שאמר, ולמאיה שחוותה
לילה אחד, רחוק מהבית
רשמת במחברתך
שסופי הדרכים המה רק געגוע.
לילות רבים לאחר מכן היית בודדה
ודרך קווי טלפון בלתי נראים
שנמתחו מעל יבשות כציפורים נודדות
הוא אמר לך, שמתגעגעים
רק ליום הראשון
להתרגשות
לנשיקות
לחיבוקים.
הסכמת איתו, וניסית להתנגד
לתחושה המדגדגת הזו בכפות רגלייך
אך נאנסת באלימות-
יכולת להרגיש
את ידיו הגסות של הגעגוע
ממששות במעלה גופך, קורעות
את כפתורי חולצתך, חודרות
אל ליבך. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.