|
אקום עכשיו מהכיסא
ואצא בדרך המתארכת לבית הוריי
למקום בו שקט מאוד, אין תנועות ראש מהירות כל כך
דיבור שהולך ונהיה כבד מדי
והלב דופק את החזה.
עיניך הן מה שילווה אותי כל הדרך ויצרוב.
אין ולא יהיה גרוע מזה,
כמו שקארבר כתב פעם לבתו. |
|
לפחות מאשרים לי
ת'סלוגן
אחמד אחמד,
מבואס שהיצירות
שלו לא מומלצות
העורך, אבל
מתנחם בעובדה
שמישהו מאשר לו
ת'סלוגן ובעיקר
חוזר על עצמו
ושוכח שהוא כבר
כתב את הדברים
האלו קודם.
אחמד אחמד, שוב
ושוב, חוזר על
עצמו, שידור
חוזר נא לא
לצלצל. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.