|
לעופר,יעל,אסף ודיצה
חלב
נתתי לך לשתות
חלב חם והלכת לישון
שנת-חולים עייפה.
עמדתי במטבח, מבחינה שטיפות
החלב השפוך נעלמו.
השקט צרב בגרוני כהבל סיגריה
ולא שאלתי אותך אם ניגבת אותן.
את ראשי
לא אגיש יותר
לנגיסות פיך
בניסיון
להרחיק את הרגע
בו תפלוט
שאריותי.
שיר פרידה
כמה ימים לפני כן, קניתי לך סחלב.
לובנו המתורבת התאים לאגרטל התכול על שולחנך.
פעם הייתי מביאה לך
זר קטוף-טרי של סלסלי כסף
רק כדי שתחזיק ותריח אדמה.
אחריך רצתי
מגושמת
עד מגרש החנייה הירושלמי
אדומת חזה המחפשת
כף יד
להתבהל בה.
חלום
מרכך הכביסה
סיפר ניחוח מתוק
בין קפלי הבגדים,
הנמעכים תחת
איש, אישה וילד
שנרדמו ככה
בשבת אחר הצהרים. |
|
|
כמה אירוני.
המשור שהרג אותו
הוא גם המשור
שהביא למותו.
זוזו לסטרי,
מייסד האגודה
כנגד שימוש בלתי
מוצדק במילים
"כמה אירוני",
ומאוחר יותר,
כמה אירוני,
גדול המועלים
בכספי אותה
אגודה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.