[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








אמסטרדם. בדרך לאמסטרדם. ים, עננים, שמיים, ו... וכלום. זה כל
מה שיש פה. מטוס כחול-לבן, כרטיס כחול-לבן, כיסא כחול-לבן, נוף
כחול-לבן ואנשים כחול-לבן. ש-י-ע-מ-ו-ם !!! מתי כבר נגיע !!!
טוב... חיכיתי חודשים ארוכים לטיסה הזאת. מה זה כבר כמה שעות
?
קראתי לדיילת לפני חצי-שעה. האור של הדיילת נכבה, והיא פשוט לא
באה ! איזה בושה ! (במיוחד שברקע מתנגן השיר של אהוד בנאי -
"מהרי נא". קצת אירוני, לא?)
זה לא הגיוני. אתמול הייתה טיסה לאמסטרדם. אותו מטוס. אותו
טייס. אותה שעה. אותה דרך. מה כבר יכול להיות שונה בטיסה
הזאת מכל הטיסות האחרות ? למה דווקא שאנחנו נתרסק ? אז מה אמרו
כל אלה שכבר התרסקו ? "לי זה לא יקרה !" ? ומה הם אמרו אחרי
ההתרסקות ? נשאר בכלל מישהו שיגיד משהו ? (אוי, יופי! מגישים
עכשיו אוכל...)
אני צמחוני. אז הזמנתי לתומי ארוחה צמחונית, על-מנת שלא לקבל
איזה פרוסת פרה או כבש בטעות. האוכל הצמחוני מוגש ראשון ביחד
עם שאר המנות המיוחדות. קיבלתי פיצה חסרת גבינה עם תרד
ופטריות. נו, מילא. קיבלתי ממרחים נטולי גבינה או ביצים. נו,
מילא. קיבלתי גבינה נטולת גבינה (טופו) בתוך מישמש (כן,
באמת!). נו, מילא. ואז מגישים את המנה הרגילה לאוכלי הבשר
וטורפי החיות.
קרפ (או בלינצ'ס), חביתה, חתיכות קטנות של צ'יפס, מעדן חלב,
מאפין שוקולד, ממרחים ולחמניות !!! לכל השדים והרוחות ! שום
חתיכת בשר אחת ! אני צמחוני פור-גאד-סייק ! אני שותה חלב ואוכל
ביצים ! זה לא הוגן ! תצילו אותי ! החיוך המאולץ של הדיילת לא
מרגיע אותי...
דבר אחד טוב יש בטיסה הזאת. השלט המואר שמנצנץ מולך ומודיע לך
מתי יש מישהו בשירותים. סטארט-אפ עצבני. איך לא חשבו על זה
קודם ? גאוני פשוט ! אין תור לשירותים. אתה פשוט מחכה שהאור
ייכבה, ואז קם לך באלגנטיות, עם חיוך רגוע על פנייך והולך
לשפוך את מעדן הסויה שכל-כך רצית לעכל בקיבתך, אך מערכת העיכול
האנושית שלך לא עמדה בזה...
א-י-ז-ה ג-ו-ב-ה ! אנחנו כל-כך גבוהים ! מצחיק איך כולם מנסים
לנחש מעל איזה אי אנחנו. מה זה משנה ? לדעת איזה שירותי כיבוי
אש יגלו את גופותינו השרופות והמצחינות ?! במחשבה שנייה, זו
הזדמנות מצוינת להתחיל עם בחורות. "אז מה... הנה יוון. הייתי
פה שלשום. והנה קפריסין, והנה גרמניה. הייתי שם בשבוע שעבר...
איך קוראים לך...". או שלא... האמת, שאפשר דווקא סתם ליהנות
מהנוף ולנחש כל מיני ארצות. זה מגניב דווקא. (אני קופץ להתפנות
לרגע...)
או-קיי. זה היה מפחיד. אני בטוח שמיליארדי קומיקאים ברחבי
העולם כבר הספיקו לספר את כל קומבינציות הבדיחות האפשריות על
שירותי המטוס. אני פשוט הייתי בהלם. עזבו את גודל התא הזעום,
שזה מסיבות טכניות, אבל בחיים שלי לא ראיתי שירותים בלי ים !
מה שעוד מפחיד זה הכפתור שכתוב עליו "הדחה". מה הדחה ? איזה
הדחה ? ועוד הכי מפחיד זה השלט שמזהיר "לחיצה על כפתור ההדחה
מלווה ברעש". או-קיי... נגיד... בעוד אני מטיל את מימיי
הטהורים, מתנדנד, מטלטל ורועד לו המטוס להנאתו. מהר ובלחץ
היסטרי, התרחקתי מהאסלה, כדי להישמר מפני "ההדחה", לחצתי על
הכפתור, שאכן היה מלווה ברעש, וניסיתי לשווא לפתוח את דלת התא.
בעודי לחוץ, גיליתי מדבקה שכתוב עליה "משוך", ולא "דחוף", כמו
שחשבתי בהתחלה... אחרי ניסיונות חוזרים ונשנים, גיליתי למרבה
הפתעתי, כפתור נעילה. עכשיו, כבר היה ברור כמעט לגמרי איך
פותחים את דלת השירותים מבפנים. למעט איך לוחצים על הכפתור
לצורך פתיחתו.
לבסוף יצאתי בריא ושלם מהתא שהיה אמור להביא לשלווה ורוגע ורק
הטיל מורא ופחד על פניו של המבקש להתרוקן.
אין הרבה מה לכתוב על טיסות. זה פשוט שעמום אחד גדול ומתמשך.
בוא נוציא לרגע את כל עניין ההמראה והנחיתה, שזה דווקא מגניב -
קצת מפחיד, קצת מהיר, קצת מעניין, אבל זה קטע של מספר שניות.
אז חוץ מזה, נותרו לך 4 וחצי שעות פלוס-מינוס, וזה עוד במקרה
הפחות עצוב, שזה המון ! מה אני אמור לעשות בינתיים ? אז אפשר
להוריד עוד כמה דקות של הסתכלות מקרית על הנוף, אבל מה עם השאר
?
אוי ! מצאתי את הפתרון האידיאלי ! הנה, בעודי מוציא על דף נייר
זה את כל העולה על רוחי, מודיע הטייס או הקברניט או איך שלא
קוראים לו, על הגיענו ליעד הסופי. אמסטרדם. איזה יופי. איזה
שלווה. הכל בסדר. אני חי ! כולם חיים ! המטוס חי ! איזה כיף !
לא נחטפנו, לא התרסקנו, לא התפוצצנו ולא כלום !
הנחיתה היא החלק הכי מרגיע שיש בכל הטיסה. במיוחד אחרי שאתה
נפגש עם הקרקע. אז אתה יודע שזהו. שעברת הכל. מה כבר יכול
לקרות ? המטוס יתנגש בעץ ? לפחות לא נפלת מגובה השמיים עד
לאדמת כדור הארץ.
המחשבה הכי מפחידה שיש לך ברגע הנחיתה, זה העובדה שבשלב מסוים
בחייך תאלץ לחזור הביתה שוב באותה טיסה... אולי ניקח אונייה ?

אני הייתי חייב לציין שברדיו האווירי מתנגן ממש ברגעים אלו
השיר "זינגרלה"... למה ???!!!!







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
פתח את ליבך ותן
לזה להיכנס...







שרוליק
ישראלוביץ' מחפש
מוזה במהלך
ניתוח מעקפים.


תרומה לבמה




בבמה מאז 21/9/02 21:09
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
רועי פינקלשטיין

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה