[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







או אלמי
/
דונה פלור

"את, מזלך שאת יודעת לעשות טוב לעצמך. כל כך הרבה נשים לא
מסוגלות, או לא יודעות" עצמי אומרת לי.
שתיים וחצי בלילה. הטלפון מצלצל: "גילו, גילו, אני מצטערת כל
כך, אני אוהבת אותך. בוא כבר, בוא אלי, עכשיו. בוא תראה איך
כבר פעמיים גמרתי לבד. בוא, תראה איך אני נפתחת כולי ומכילה את
כל העולם ומחבקת את הכל ואיך פרפרים עולים ויוצאים מהכוס הקטן
והמתוק שלי, ואיך פרחים מלבלבים. בוא, עכשיו".
במקום להתקשר אני מכניסה את השמיכה בין הרגליים, מתכווצת,
מתמתחת, ומנסה להירגע, או לבכות, או שניהם, בסדר הפוך. מריחה
את עצמי, טועמת ומלקקת את האצבע.
בת מזל. במקום לחיות עם התסכול הזה, עם האין, לפחות הפתרון
החלקי עובד, אפילו שבסוף מרגישים בודדים ומסכנים, ואני בוכה.
על כל מה שהיה ומה שאין ומה שאולי כבר לא יהיה.
אני רוצה להתקשר. אבל אני לא.
לגמור בעצמך זה כשרון מלידה. כמו האישה השמנמנה בספרו המפורסם
של גבריאל גרסייה מרקס. פשוט נולדים עם זה. זה לא קשור לגוף,
או ליופי.
מסתכלת על עצמי במראה במטבח:" לא הגיע הזמן שתתבגרי?!
שתתיישבי?! שתתעשתי?! שתתפסי?! שתמצאי?! שתמצצי?!"
מחשבות של לילה, אחרי מעשים של לילה. לא סתם הם באים ,כל
הגברים שלך, לא סתם הם באים בלילה דונה פלור; איפה שוב שמת את
הידיים שלך, ילדה רעה?







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
במה חדשה:
עכשיו במחשב
הקרוב למקום
מגוריך


תרומה לבמה




בבמה מאז 15/9/02 16:33
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
או אלמי

© 1998-2022 זכויות שמורות לבמה חדשה