[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







עצב פנימי
/
ילד שאהבתי

יש שיר ברקע, והוא יוצא החוצה, נשען על המעקה, מביט על
ההמונים.
והוא, הוא לבד.
מביט אליהם או לא אליהם, פשוט מביט קדימה.
הוא בודד, אני בודדה. אך בשונה ממני, הוא אוהב את זה.
רואים את זה, הוא כ"כ מנוכר מכולם, מבחירה.
וכך כל יום כמעט יוצא החוצה. מביט, שותק ומביט
אולי זה רק בשביל להרגיש את הרוח,
אולי כי הוא אוהב את השיר המתנגן.
הוא לא מדבר הרבה, לא מספר על עצמו, הוא אומר שאין מה לספר.
הוא אומר שאין דבר כזה חברים, ובני אדם הם חרא
והוא מעדיף להתעלם,
ומה שאנשים מציגים, זה לא ה"אני הפנימי" שלהם.

מוזר שאני רואה אותו בהפסקות מדבר/צוחק/מטייל (מחק את המיותר)
עם אחת ה"ידידות" שלו או עם ה"חברים".
אז אולי הוא בעצם לא לבד, אולי אלה רק רחמים עצמיים ?
הוא כ"כ מסתורי. אדיש (אפילו יותר ממני), שקט, חכם (טוב נו, כל
בנאדם הוא יותר חכם ממני) ...
ו... אהבתי אותו. התמכרתי לקסם שלו, ונגמלתי.
אז למה אני עדיין מדברת עליו?

אולי גם הוא פוחד? אולי הוא הבין שהוא טעה? קשה לו להאמין שיש
אנשים בעולם המסריח הזה שאוהבים אותו, שאכפת ממנו.

ילד מוזר עם עיניים כחולות ... ילד שאהבתי.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
לקחת הלוואה זה
כמו לעשות פיפי
במיטה.


בהתחלה זה חמים
ונעים.


תרומה לבמה




בבמה מאז 5/5/02 12:41
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
עצב פנימי

© 1998-2022 זכויות שמורות לבמה חדשה